רמב"ם על מקואות ב

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

משנה אעריכה

זה מבואר כי העיקר אצלינו העמד טמא על חזקתו ומעת שיתאמת לנו טומאה לא יתאמת לו טהרה עד שיתאמת לנו גם כן:

משנה בעריכה

כבר התבאר (טהרות פ"ד) שספק טומאה ברשות הרבים טהור ולזה יצטרך שאבאר בין ברשות היחיד בין ברשות הרבים לפי שזה ספק טהרה לא ספק טומאה ולזה אמר העמד טמא על חזקתו שאם היה זה הטמא טומאה קלה דרבנן ונפל הספק בטהרה אם טהר טהרה שלימה אם לא הנה הוא טהור כפי מה שקדם בשביעי מטהרות שפסק דברי סופרים מכלל הספקות שטהרו חכמים ור' יוסי אומר שאפי' טומאה דרבנן העמד טמא על חזקתו ואמנם ספק דברי סופרים שטהרו חכמים הוא שיפול הספק בהטמאו או בטמא זולתו ואז יהיה ספקו טהור כמו אם יסופק אם אכל אוכלין טמאין אם לא ספקו טהור או יסופק גם כן אם זה האוכל אוכלין טמאין אם נגע בככר של תרומה אם לא נגע כי הככר טהור והראהו ענין אמרו אבל ספקו ליטמא ולטמא טהור:

משנה געריכה

כבר קדם בד' מטהרות שמכלל הספקות שטהרו חכמים ספק מים שאובין ועוד יתבאר לך בזאת המסכת שמקוה שיש בו מ' סאה לא יפסלוהו מים שאובין אם נפלו בו ואפי' נפלו בו אלף סאה מים שאובין ואמנם יפסלו מים שאובין למקוה שאין בו מ' סאה ואחר השלים המ' סאה במים שאובין ושמור זה העיקר. ואמרו שיש לו במה יתלה כי אנחנו נאמר אולי אלו המים שאובין למקוה שיש לו מ' סאה נפלו אשר לא יפסלוהו כמו שהקדמנו:

משנה דעריכה

כוונת אמרו בתחלה שישאב רביעית מים וישימהו במקוה ואח"כ ירד מטר או יגרו מים לזה המקום עד שישוב מקוה וכבר בארנו שיעור לוג פעמים רבות וידוע שהלוג ד' רביעיות והלכה כחכמים:

משנה העריכה

כבר ידעת העיקר והוא שמ' סאה מים כשרים לא יפסלם מים שהם שאובין אמנם אם נתערבו השלשה גומות ובללם מים כשרים פחות מארבעים סאה שב הכל פסול והתערב ג' לוגין שאובין עם פחות ממ' סאה כשרים ר"ש מכשיר לפי שמחשב המים אשר בגומא כאילו נתבטל מן המקוה וכאילו הוא מקוה כשר למקוה פסול ואין הלכה כר"ש:

משנה ועריכה

מסנק ומסלק שוים הם בכוונה ואמר שמי שגרף הטיט מקרקעית המקוה ושמהו לצדדים ואחר נטפח מזה הטיט שלשה לוגין מים ושבו אל המקוה לא פסלוהו לפי שאינם מים שאובים כאשר לא הסיר הטיט ולא הזיזו מן המקוה ואם סלק הטיט והבדילו מן המקוה והוציא על פני המקוה והוא אמרו היה תלוש הנה המים אשר יטפחו ממנו מים שאובין וכל עוד שיגר מהם ג' לוגין לתוך המקוה פסלוהו כי הוא מעת שהגביה הטיט בידו והוציאו מן המקוה שבו המים אשר בו שאובין ואין הלכה כרבי שמעון:

משנה זעריכה

אמר השם (ויקרא יא) אך מעין ובור מקוה מים יהיה טהור והנה הוציא מזה הפסוק שרש ואף על פי שהיה זה השרש מקובל אך אני אסמכנו אליו ואבארהו וזה שהמעין אינו מפעל האדם ואמנם הוא מפעל הטבע ובור הוא הסהר והוא מפעל האדם ר"ל קבוץ המים בו ואחר אמר מקוה מים יהיה טהור והוא קבוץ המים ונאמר שאם שאב אדם מים בכלי וכנסם במקום עד ששב מקוה הנה זה המקוה פסול לקריאת הספר מקוה למעיין אשר אינו מפעל אדם והנה לנו לומר גם כן שאם שיתף אדם בעשות מקוה באיזה שתוף שיהיה כמו אלו הקנקנים אשר ספרנו הנה הוא פסול כאשר לא ידמו למעיין לולי מה שמצאנו הפסוק שקרא מקוה גם כן לבור אשר הוא מפעל אדם ושב המקוה שיהיה מותר בו שתוף אדם מצד ואסור עליו מצד כמו שיובדל בזאת המסכת וזה לשון הספרי בעיקר יכול ימלא בכתפו ויעשה מקוה בתחלה ויהיה טהור תלמוד לומר מעין מה מעין בידי שמים אף מקוה בידי שמים אי מה מעין שאין בו תפיסת ידי אדם אף מקוה שאין בו תפיסת ידי אדם יצא המניח כלים בראש הגג לנגבן ונתמלאו ת"ל בור ומן העיקר הסמוך לזה הפסוק שאמרו אך מעין התנה שיהיה אך לעולם תנאי והוא אמרם אך חלק ואמרו אך התנה בו משפטים והם מעין מטהר בכל שהוא ומטהר בזוחלין ואין המקוה מטהר בכל שהוא ואין מטהר בזוחלין כמו שבארנו בעקרים הקודמים ואמר שאם העלה קנקנין לגג לנגבן ואחר ירד המטר עליהן ונתמלאו ושברם ונגרו אלו המים ונתקבצו בבור הנה הוא מקוה כשר ואפילו לא יהיה שם בזה הבור דבר מן המים ואפילו לא יהיה לעת הגשמים כפי סברת רבי יהושע ואמר יכפה שיהפכה על פיהם אבל לא יערה אלא יסלק הכדים וישפכם על הארץ והלכה כר' יהושע:

משנה חעריכה

סייד. הפועל מן הסיד אומר ר' א) (שמעון) שלא ישבר העציץ לפי שהמים אשר הגיעו בתוך העציץ אצלנו שאובין ואם היה בהן ג' לוגין ושברו יפסלו כמו שיפסלו המים שאובין והלכה כרבי (שמעון):

משנה טעריכה

אם היה הבור מלא מים וסידר בו קנקנין לשתות המים ואחר נתמלאו ונתנגב כל מה שבבור ולא ישאר בו מים זולת מה שנשאר בקנקנים ישברו אלו הקנקנים ויזרקו המים ויתקבצו במקומם וישוב מקוה:

משנה יעריכה

שהקנה יורד מאליו. שיהיה רקיק העצם שאם הושם עליו קנה ישקע בו מבלי שישקעהו ביד ורבי יהודה אומר שהוא אפילו יותר עב העצם הזה עד שאם נתקע בו קנה המדה אשר ימודו בו אנשי המדות יטה ולא יוכל לעמוד ואבא אלעזר בן דולעאי היה אומר ואפילו היה יותר עב מזה כל עוד שהי' בגדר שאם הניח עליו בדיל הבנאים ישקע הנה הוא ימדד בהם המקוה ור' אליעזר אומר אפילו היה יותר עב העצם מזה כל עוד שיהיה בגדר שישפך בפי הכלי צר הפה אשר היה אצלם ויקראוהו חבית אשר בו ימודו ור"ש אומר אפילו היה יותר עב העצם מזה כל עוד שישפך בשפופרת אשר בפי הנוד ושיעורה הקף קשרי אצבעות ימדד עם המקוה ור' אלעזר בר' צדוק אומר כל עוד שימדד בלוג וכבר ביארתי מדתו באחרית פאה והלכה כרבי יהושע והלכה כרבי יהודה: