רלב"ג על משלי ג יט


"ה' בחכמה יסד ארץ". ואמר כי בחכמה יסד הש"י הארץ, וזה היסוד הוא מה שהשריש ושם בטבע הנמצאות הטבעיות אשר המציא בארץ, והנה בחכמה הש"י שפע מציאותם ביום הבראם ונתיסד ענינם. ומה שיושג לאדם מפני החקירה בהם יקרא חכמה, כי כל מה שבהם שמתחדש מסבות עצמיות ומתיחסות, כאלו תאמר שהחם יחמם ושהאדם יולידו האדם, "ובתבונה יכונן שמים" על מה שהם עליו מהמרחק ממנו ומגודל הכוכבים אשר יניעום, ומחלוף תמונות הגלגלים אשר יניעו הכוכב, וחילופי התנועות באורך וברוחב עד שיתחדשו מזה חלופים רבים כתנועת הכוכב הנראית לנו, ויתחדשו מפני זה ממנו פעולות מתחלפות בזה העולם השפל כמו שביארנו בחמישי מספר מלחמות ה'. והנה יקרא זה הענין תבונה, לפי שמה שיתחדש בהם איננו מתחדש בדמיון מה שהתחדש מן הסבות העצמיות או המתיחסות, כי הם יחממו ואין בהם חום ויקררו ואין בהם קור, וכן הענין בשאר מה שישפע מהם. ואולם מה שהמציא השם ית' מהבקע התהומות ושירעפו השחקים על אשר לו, מבוא גדול בקיום זה העולם השפל, כי זה מה שאי אפשר עמידת הצמחים והב"ח מזולתו, וכי ג"כ יהיה השווי נשמר ביסוד המים עם שאר היסודות המקבילים לו, הנה היה חדוש זה הענין "בדעות" השם ית', וההשגה בו היא קרובה אל המושכלות הראשונות, וזה כי האיד הלח כשיתהוה בבטן הארץ וימנעהו מונע מעלות ויצטרך לרדת יתעבה מפני זה וישוב מים או כשיעלה ויפגוש המקום הקר הנה הקרירות יעבה אותו ויתהוה ממנו מים, הנה מה שזה דרכו יקרא דעת. ואחרי שהענין הוא כן, ר"ל שאלו הדברים נשפעו מחכמת השם יתברך בינתו ודעתו בזה האופן הנה האדם בעמדו על מה שאפשר לו להשיג מאלו הדברים ידבק בחכמת השם ובינתו ודעתו לפי מה שאפשר:  


דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.