רלב"ג על משלי א ב
<< | רלב"ג על משלי • פרק א' • פסוק ב' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
לָדַ֣עַת חׇכְמָ֣ה וּמוּסָ֑ר
לְ֝הָבִ֗ין אִמְרֵ֥י בִינָֽה׃
"לדעת". ולדעת המוסר במדות אשר בדברים המדיניים, וזה יהיה בעזיבת המדות המגונות וברדיפה במדות המשובחות והנה הקדים החכמה למוסר ואע"פ שהמוסר ראוי להיות קודם בזמן לפי שהחכמה היא כמו סבה תכליתית למוסר, ו"להבין אמרי בינה" הם הקדמות המפורסמות אשר יבואו מהם אל הידיעה בחכמת האלהות ובמה שינהג מנהגה שלא תהיינה ההקדמות המגיעות אל העצמיות. ובה' גם כן תועלת:
ביאור המילות
"לדעת חכמה". היא הידיעה אשר בדברי' יבוא לה מדברים עצמיים ומתיחסים לה.
"מוסר" הנה יאמר על המוסר אשר במדות ועל המוסר אשר בדעות, והמוסר אשר במדות הוא לעזוב המדות המגונות ולהתנהג במדות המשובחות, והמוסר אשר בדעות הוא לדרוך בהשגות כפי סדורם ולפי הדרכים אשר יובילו' אליהם, ושלא לעיין במה שאין דרך להגיע אל השגתו, ושלא לקצר מלעיין במה שאפשר לאדם להשיגו.
"בינה" היא הידיעה אשר בדברים יבואו לה מדברים בלתי עצמיים, כאמרנו שהשמש יחמם והירח יקרר, ואם אין להם בעצמם דבר מאלו האיכיות, וזה גם כן יקרא תבונה:
<< · רלב"ג על משלי · א ב · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.