ריב"א על התורה/בראשית/נ

תבנית:ריב"א

וישאו אותו בניו. ולא בני בניו שכך צום אל ישאו מטתי אלא בני ולא איש מצרי ולא אחד מבניכם שהם מבנות כנען אלא אתם. וקשי' לחזקו' דאמרי' בפסחים סוף פרק אלו עוברין אפשר בא אברהם והזהיר אליעזר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני בא יצחק והזהיר יעקב ואזיל יהודה ונסיב כנענית אלא מאי כנעני תגרא וא"כ היאך נשאו בני יעקב כנעניות ואמ' הרר"א דה"ק אפשר דאזיל יהודה כלומ' שהיה מלך על אחיו ונסיב כנענית לא היה לו להזהר מלישא כנענית יותר משאר אחיו. וא"ת למה לא רצה יעקב שישאו אותו בני שמעון שלא היו בני כנעני' כדפרש"י בפרש' ויגש גבי בן הכנענית וי"ל שלא רצה להטיל קנאה ביניהם. עוד פרש"י כאן לוי לא ישא שהוא עתיד לשאת הארון ואין להקשות אם כן היאך נשא משה שהיה לוי ארונו של יוסף שהרי הוא נשא עצמו שנ' נוהג כצאן יוסף ולא שמשה נשאו כפ"ח. וכן איתא במסכ' סוטה:

הוא וכל אחיו העולים אתו. פרש"י בחזרתו הקדים אחיו למצרים העולים אתו ובהליכתן הקדים אחיו למצרים שמעתי שעשו כך שהיו יראים פן יחזרו לארץ כנעך:

לו ישטמנו יוסף. פרש"י שמא ישטמנו. וכן התרגום דלמא יעור לנא דבבך יוסף. מדרש בשעה ששבו מקבור יעקב עברו דרך אותו בור שהשליכו בו יוסף עמד וברך ברוך שעשה לי נס במקום הזה לכך אמרו לו ישטמנו יוסף:

וידבר על לבם. פרש"י דברים המקובלים על הלב וכו' ד"א ומה עשרה נרות לא יוכלו לכבות נר אחד. נר אחד איך יוכל לכבות יוד נירות. כלומר עשן י' נרות לא יוכלו לכבות נר אחד וכו'. ואין לפרשו כמשמעו שהרי איו דרך לכבות נרות זו את זו אבל העשן יוכל לכבות נר כ"ש:

וירא יוסף לאפרים בני שלשים גם בני מכיר בן מנשה וגו' לכך הוצרך לכתו' שראה יוסף דור רביעי בחייו מאפרים ודור שלישי ממנשה כדי להפיס דעתו של יוסף ולקיים מה שאמ' יעקב ואולם אחיו הקטן יגדל ממנו וזרעו יהיה מלא הגוים: תם ונשלם ספר בראשית. ת"ל אשר אין לו אחרית וראשית. ונתחיל ספר אלה שמות. בעזר אשר בידו נפקדו הרוחות והנשמות.

תם ונשלם אלה הדברים. בעזרת האל יוצר הרים.