ריב"א על התורה/בראשית/מז
ו
עריכהאנשי חיל. פרש"י בקיאין באומנות לרעות צאן וי"מ אנשי חיל לגבורה. וקשי' לר"ס מקוצי מה צריך אנשי חיל לשרי מקנה. ועוד הרי תועבת מצרים רועי צאן לכך נרא' לפר' מקנה לשון קנאה שכן דרך הגבורים לקנא בגבורים כמותם. ואמנם פי' רש"י וז"ל ושמתם שרי מקנה על אשר לי על צאן שלי משמ' שמקנה פרש"י כמשמעו והרר"א מקיים דברי המפרש אנשי חיל לגבורה על דבר רש"י המפרש כמשמעו וה"ק ואם ידעת ויש בם אנשי חיל כלומ' ראויין לגבורה ושמתם שרי מקנה על אשר לי. כלומ' מתוך גבורתם יהיו ממונים על צאני לשמרם שמצרי' מייקרים הצאן לפי שהם אלהותם ואמנם כך פירו' לעיל דעת רש"י:
ט
עריכהמעט ורעים היו ימי שני חיי. מדרש בשעה שאמר יעקב כן אמ' הקב"ה אני מלטתיך מלבן ומעשו והחזרתי לך יוסף ואתה מתרעם על מדותי חייך שיחסרו לך משנותיך שלא יהיו שנותיך כשני חיי אביך ששני חיי אביו היו ק"פ שנה והוא לא חיה כי אם קמ"ז שנה וזהו ל"ג שנים פחות. כמנין תיבות שיש מויאמר פרעה עד מגוריהם:
כב
עריכהכי חק לכהנים מדרש לכך השיב להם יוסף זו שסייעוהו בדינו כשרצו מצרים להמליכו ואמרו היאך נמליך עלינו איש ששכב עם אשת אדוניו. אמרו הכומרים לכו וראו היכן בגדו קרוע אם הוא קרוע מאחוריו בידוע שלא רצה לבא עליה אלא כשברח היא תפסתו בבגדו מאחוריו לעכבו והוא עזב בגדו בידה לפי שנשמט ממנה. ולכך נקרע מאחריו ואם הוא קרוע מלפניו בידוע שרצה לבא עליה והיא לא רצתה וקרעתו בבגדו מלפניו. ובדקו ומצאו הקרע מאחריו שבא גבריאל והפכו. דאיכא מאן דאמר בפ"ק דסוטה שרצה יוסף לשכב עמה אלא שנראית לו דמות דיוקנו של אביו והמליכוהו עליהם:
כח
עריכהויהי ימי יעקב. אומר ר"ת מאורליי' שלכך לא כתוב ויהיו כמו שנ' באברהם ויצחק לפי שלא חי יעקב בחיים טובים אלא כמנין ויהי והן הי"ד שלמד תורה בבית עבר והי"ז שנה שהיה עם יוסף בנו במצרים:
כט
עריכהחסד ואמת אל נא תקברני במצרים. פרש"י חסד שעושים עם המתים הוא חסד של אמת שאינו מצפה לתשלום גמול וקש' שהרי שלם לו שכם אחד על אחיו. ותירץ ר"ת בשע' שאמ' לו כן לא היה בדעתו לתת לו שכם אחד על אחיו: אל נא תקברני במצרים. פרש"י סופה להיות עפרה כנים ושלא יעשוני מצרים ע"ז ואיתא בתנחומא שכשם שנפרעים מעובדי ע"ז כך נפרעים מע"ז עצמה שנ' ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים אני ה' עכ"ל:
ל
עריכהושכבתי עם אבותי. פרש"י וי"ו זו מחוברת למעלה. ואין לומר השכיבני עם אבותי שהרי כתו' אחריו ונשאתני ממצרים וקברתני בקבורתם כלומ' ואם ושכבתי היה רוצה לומר השכיבני היה לו לומר ונשאתני קודם ושכבתי. ד"א אם ושכבתי היה ר"ל השכיבני לא הוצרך לו לחזור ולומ' וקברתני כיון שאמר ושכבתי שהרי הכל אחד הוא. ואומר הרר"א שלשון ראשון עקר שהרי פירש"י שהרי כתו' אחריו משמ' שאם היה כתו' ונשאתני קודם ושכבתי לא היה קושי' כלל וללשון שני אף אם היה כתו' קודם ושכבתי היה קושי' כמו שפי' וא"כ לא היה לו לכתוב כמו שפי' רש"י אחריו. וי"מ בדעת רש"י בשתי לשונו' כלשון א' כדפי' בפנים ובלשון שני מדהזכי' רש"י בקושיתו וקברתני בקבורתם:
לא
עריכהויאמר השבעה לי וישבע לו תימ' למה השביע יעקב את יוסף להעלותו הרי הבטיחו הקב"ה להעלותו כמו שנ' בפרשת ויגש ואנכי אעלך גם עלה. ותירץ ר"ת מאורליי' דשמא היינו עליית העצמות ולא עליית הגוף. אי נמי הבטיחו הקב"ה להעלותו לאחר זמן והוא צוה ליוסף להעלותו מיד עכ"ד: