ריב"א על התורה/בראשית/מא

תבנית:ריב"א

ז

ויקץ פרעה והנה חלום. אבל בעודו ישן לא נראה היה אלא היה סבור שהוא אמת. וא"ת למה לא נאמר והנה חלום על הפרו' כמו שנ' בשבלים וי"ל לפי שלא נערו דבריו עד אחר השבלים. עי"ל לפי שבליעת השבלים רגילה להיות יותר מאכילת הפרות (עי' בבעלי התוס'). וי"מ להפך לפי שבליעת הפרות רגילה להיות יותר מבליעת השבלים שכן דרכן של פרות לינשוך זו את זו. אמר פרעה ודאי אין זה כי אם חלום. ולפירוש זה ותבלענה לשון בליעה ממש. ודוחק גדול הוא כמו שפי' גבי ותבלענה. וא"ת למה הראו לו החלום ב' פעמים בפרו' ובשבלים. ותירץ בכור שור שאלו לא הראו לו החלום רק בפרות היה יוסף פותרו על האומות כלומ' תתגבר אומה קטנה על אומה גדולה ותנצח שהאומות נמשלו לפרות כמו שנ' פרות הבשן לכך הראו לו בשבלים שהוא סימן שובע ורעב ואלו לא הראו לו רק בשבלים לא היה נשמע שישתכח השבע לגמרי לכך הראו לו בפרות שכתו' בהם ולא נודע כי באו אל קרבינה שפתרונו שישתכח השבע לגמרי מפני הרעב ולא שייך כן בשבלים:

ט

את חטאי אני מזכיר היום. וא"ת הלא לא חטא אלא חטא אחד שנמצא זבוב בכוס פרעה וי"ל החטא השני הוא שלא שפך היין. וי"מ את חטאי החטא שחטא נגד פרעה והחטא שחטא נגד יוסף שלא הזכירו עד עתה ולא שלם גמולו:

לב

ועל השנות החלום. כי נכון הדבר וממהר האלהים וגו' וא"ת חלומותיו של יוסף נשנו ואעפ"כ לא מהרו לבא וי"ל חלומות פרעה היו בלילה אחת אבל חלומות יוסף לא היו בלילה אחת ולכך לא מהרו לבא:

לח

הנמצא כזה. פרש"י כתרגומו הנשכח כלומ' לשון עתיד הוא כתרגו' שאם היה עבר היה תרגו' האשתכח ואם היה לשון בינוני היה תרגום המשתכח גם נקודתו מוכחת שאינו לשון עבר דא"כ היה נקוד פתח:

מה

פוטיפרע פרש"י על שם שנסתרס. כבר פי' הצורך בפרשת וישב ואין צורך להאריך:

נ

בטרם תבא שנת הרעב. פרש"י שאסור לשמש מטתו בשני רעבון והרי יוכבד נולדה בין החומות ואז כבר עברו שנתים הרעב שנ' כי זה שנתים הרעב בקרב הארץ. י"ל דשמא לא שמש לוי עד שנתבשר שהיה יוסף חי ומושל על הארץ ואז נתעברה אשת לוי מיוכבד ואיחרו לבא במצרים ט' חדשי' או ז' כשעור עבורה ולכך נולדה יוכבד בין החומות וחז' תירץ שהיה ליוסף לפרוש לפי שאביו ואחיו שרויין בצער אבל לוי שהיה יודע שלא היה לו ולאחיו מחסור לא היה לו לפרוש ואם בשביל יוסף לא אסרו הדבר בשביל יחיד ושוב ראיתי כן בשם הר"ר אלחנן: