ריב"א על התורה/בראשית/מ

א

אחר הדברים האלה. פרש"י לפי שהרגילה אותה ארורה הצדיק בפה כלם לדבר בו הביא להם הקב"ה סרחונם של אלו שיפנו אליהם ולא אליו ועוד שתבא הרוחה לצדיק על ידיהם עכ"ל רש"י הולך כשטתו שפי' בפרשה לך לך כל מקום שנאמר אחר סמוך ובסדר עולם איתא שלא היה בבית המצרי רק שנה אחת וי"ב שנים היה בבית הסוהר ולפי זה אחר מופלג. והיינו דאמרי' בב"ר כל מקום שנא' אחר סמוך אחרי מופלג. ורש"י פי' בכמה מקומות כאותו תנא ולשון הבריית' כתבתי לעילבפרשת וירא: חטאו משקה מלך מצרים והאופה. פרש"י זה נמצא זבוב בכוס בפיילי פושרין שלו וזה צרור בגלוסקאות שלו וטעות סופרים לכתו' בפילי פושרין שהרי בערוך כתו' פוטרין ל' כוסות שהרי קורין בלשון יון פטר ופיל והביאו בערך פטר וכן איכא בב"ר שר המשקין נמצא זבוב בפילי פוטרין שלו עכ"ל כפ"ח:

ב

וישב שר המשקים וגו'. לפי שזבוב בכוסו אונס הוא שהזבוב פורח באויר ואין אדם יכול ליזהר ממנו אבל צרור היינו פשיעה ולכך ואת שר האופים תלה:

ו

והנם זועפים. וא"ת בשלמ' שר האופים בדין היה עצוב הרי חלומו ראוי לפתרון רע כדכתיב והעוף אוכל אותם וגו' אבל שר המשקים מדוע היה עוצב הרי חלומו ראוי לפתרון טוב דכתי' וכוס פרעה בידו. וי"ל שהיה עצוב לפי שראה מראה חלום רע על חבירו דאמרי כל אחד ראה חלומו ופתרון חבירו:

כג

ולא זכר שר המשקים וגו'. בא הכתוב להעיד שהיה שוגג ומה על הרשעים כת' הכתוב זכות עליהם על הצדיקים על אחת כמה וכמה: