ריב"א על התורה/בראשית/לו

ב

אהליבמה בת ענה. פ"ה דצבעון בא על כלתו אשת ענה ויצא אהליבמה מהם תימ' לפי שטת התוספות דלקמן גבי הוא ענה אמאי קרי בת והלא לא היתה בת כללית דהיא בת אשתו מאביו וגם מטעם זה פ"ה דלא מנה תמנע עם בני שעיר וא"ת דענה בא על אמו אשת צבעון ויצא מהם אהליבמה ואז הוא ניחא דהוי ליה בת ענה מן הדין ובת צבעון משום דבני בנים הרי הם כבנים:

יב

ותמנע היתה פלגש לאליפז פרש"י ובדברי הימים מונה אותם בבניו של אליפז מלמד שבא על אשתו של שעיר ויצאתה מהם תמנע וכשגדלה נעשת פלגשו. וא"ת פי' ששני תמנע היו אחד איש ואחד אשה. פרש"י כאן וזהו ואחות לוטן תמנע ולא מנאה עם בני שעיר לפי שהיתה אחותו מן האם ולא מן האב וקשי' לחזקו' דמשמע אם היתה אחותם מן האב היה מונה אותם בבני שעיר אמאי הא אין אבות לעכו"ם. ותירץ הר"ר אליקים דמאי דאמ' אין לעכו"ם היינו לענין שמותר לעכו"ם לישא בתו או אחותו מן האב ולא מן האם. אבל הכא למנות תמנע בבנות שעיר אין למנותה עמהם כיון שלא היתה בתו של שעיר כמו שמנה שאר הבנים:

יד

אהליבמה פרש"יהיא יהודית. וק' לחזקו' שהרי בפר' תולדות ויהי עשו וגו' ויקח אשה יהודית ואם היה שם ממזרות היה לו לר"ש לפרשו כמו שפי' גבי ענה וצ"ל דבארי וענה אחד הם. ור"ת תירץ דענה נקבה היתה כדכתיב אהליבמה בת ענה ואע"ג שכתוב בלשון זכר הוא ענה אשר מצא את הימים מ"מ יכול להיות שהיתה נקבה דהכי נמי כתי' אלוף אהליבמה ולא מצינו אהליבמה זכר כ"כ התוספות בפר' יש נוחלין. אמנם תרוץ הזה אינו לפי פרש"י גבי אהליבמה שענה בנו של צבעון ושמא לדבריו יתישבו דברי חזקו':

כא

ודישון ואצר ודישן. הא לך סימן מדישון דישן שבפרשה כל ימי ספרא דאורייתא דישן ומתחילים ביום א' וזה יש לך טעם למה יש חלוק בין דישון לדישן. כתו' אלה בני שעיר החורי יושבי הארץ וגו' ודישון ואצר ודישן אותם שנים ידענו מקבלה. וכשחזר הכתוב ומנה אותם כדי לפרש זרעם מסברא יש לו למנותם בסדר לידתם זה אחר זה הראשון תחלה והשני אחריו וכן כלם. וזהו שכתוב בני לוטן וגו'. ואלה בני שובל וגו' ואלה בני צבעון וגו'. ואלה בני דישון וגו' כי דישון נולד קודם דישן. וגם ושחזר הכתו' ומונה אותם עם האלופים כמו כן מסברא יש למנותם בסדר לידתם זה אחר זה וזהו שנא' אלוף לוטן אלוף שובל וגו' אלוף דישון וגו' אלוף דישן וגו'. אבל ואלה בני דישון וגו' לא יתברר בטעם זה. אך יש בו טעם אחר שמסברא לא קרא ענה שם לבנו כשם אחיו הקטן מכלם ששמו דישון ולפי' צ"ל שהוא דישון כ"ש. ויש סימן קל ומבין לקורא כל דלבני ענה דישון ויש משנים סדר זה ומתנין סימן כל יומי דספרא דאורייתא דישון ומתחילים ביום ז' וישרו דבריהם. כי מצאתי כתו' במסורת חמש מדוייק בלשון אחרון. ואין חלוקין ב' הלשונות אלא מואלה בני דישון חמדן ואשבן שלשון ראשון הוא דישון. ולשון שני הוא דישן:

כד

הוא ענה. פרש"י הוא ענה האמור למעלה וכו'. בפר' מקום שנהגו פריך התלמוד על זה וכלל תרי ענה הוו ומשני אמ' קרא הוא ענה כלומ' הוא ענה דמעקרא. ובפ' יש נוחלין דריש מהאי קרא דבני בנים וכו'. ובכך תירץ מה שהקשה לו הר"י מ"ל שבא צבעון על אמו אימ' שבא על כלתו והוליד ממנה ענה ולהכי חשיב ליה עם בני צבעון לפי שהיה בן אשתו אלא למאי דפי' ניחא משום הא לא חשיב ליה עם בני צבעון דלא היה בנו ממש:

כה

ואהליבמה וגו'. פרש"י קרח זה ממזר היה ובן אליפז היה שבא על אשת אביו שהרי הוא מנוי עם אלופי עשו בסוף הענין עכ"ל. תימ' ואימ' תרי קרח הוו כדפירש התלמוד פר' מקום שנהגו גבי ענה. וכאן לא שייך לתרץ כמו שתירץ התם בתוספות ותדע דתרי קרח הוו שהרי הוא בב' מקומות עם אלופי אליפז ועם אלופי אהליבמה. וגם רש"י עצמו פיר' בסוטה דתרי קרח הוו דקאמר התם ל"ו כתרים נתלו בארונו של יעקב ופרש"י וז"ל ואלו הן ל"ו כתרים י"ב דישמעאל וכ"ג אלופים נמנו בעשו. וא"ת דכ"ה הם תימן וקנז נמנו ב' פעמים וקרח נמנה ב' פעמים ב' קרחים היו אחד מבני אליפז ואחד מבני אהליבמה מ"מ ל"ה הם וכתרו של יוסף הם ל"ו עכ"ל: