ריב"א על התורה/בראשית/כט

תבנית:ריב"א

ויגש יעקב ויגל וגו'. פירש"י כאדם המעביר פקק מעל גבי צלוחית ולכך פי' כן מדכתיב ויגל הג' בסגול שהוא לשון גלוי ולא כתב ויגל בחולם הגימל שהוא לשון וגללו משמע שהרים האבן מעל פי הבאר בקל כאדם המגלה כלי ומרים כיסויו בקל ולא כאדם הגולל משא כבד מחמת שאין בו כח להרימו:

וישא קולו ויבך. לפי שבא בידים ריקנית וכו'. לפי שרדף אליפז בן עשו במצות אביו להרגו לפי שגדל בחיקו של יצחק משך ידו ואמר מה אעשה לצוויו של אבא א"ל יעקב טול מה שבידי והעני חשוב כמת. והקשה ר"ת מאורליינא"ס מהא דאמרי' אם א"ל אביו הטמא יכול ישמע לו ת"ל אני ה' וא"כ לא היה לו לאליפז ליטול עצה לקיים מצות אביו שצוה להרוג יעקב. ותירץ הר"ר אליקים דמ"מ שאל עצה לקיים מצות אביו ולא יחטא:

אך עצמי ובשרי אתה. פרש"י אין לי לאספך הביתה הואיל ואין בידך כלום וכו'. י"מ דמיתורא דאך קא דריש כן דכל אכין ורקין מיעוטין הן כ"ש ומ"ש:

ויהיו בעיניו וגו'. וק' אדרבא איפכא מסתברא. וי"ל דהכי פירושו אלו שאל מתחלה לבן ליעקב ק' שנים ברחל מרוב אהבתה היה עובדם ולכך היו בעיניו הז' שנים כימים אחדים כאדם הרוצה לקנות מקח מן השוק ומרוב תאותו דומה ששוה יותר ממה ששמין אותו. עוד י"ל דהכי פי' אחר שהשלים יעקב הז' שנים שהיה בעיניו כימים מועטים מרוב אהבתו אותה. כאדם שטורח טורח גדול בעד אוהבו ודומה לו למעט מרוב אהבתו. וכן עקר שהרי כתוב מקרא זה אחר ויעבוד עמו כ"ש:

והנה היא לאה. פרש"י לפי שמסר יעקב לרחל סימנים אמ' בפר' יש נוחלין שהסימן נדה חלה הדלקת הנר והקש' ר"ת היאך היו קדושי לאה קדושין הא הוו קדושי טעות שהיה בדעתו לקדש רחל ולבן מסר לו לאה במקום רחל. ותירץ הר"ר אליקים שיעקב היה ירא מרמאותו של לבן כדכתי' ברחל בתך הקטנה כדפרי' שם והיה חושש ללבן שמא יחליף בלאה ואמר בלבו אם זאת רחל יהיו קדושין לשם רחל ואם יחליף לי רחל ללאה יהיו לשם לאה כדי שלא יעשה בעילתו בעילת זנות: ויהי בבקר והנה היא לאה. ללמד צניעותיה דיעקב שלא דבר הרבה דברים עם אשתו דאלו דבר עמה היה לו להכירה בקול שהרי היה כבר בבית לבן ז' שנים:

ויעבוד עמו עוד שבע שנים אחרות. ותהר וגו' לא נכתבו מקראות הללו על הסדר שהרי יוסף נולד בסוף שבע שנים אחרונות כדפרש"י בפר' תולדות וכבר לפניו י' בנים נולדו ובת וכלן הריון של זה כמו שמוכיח המקרא ואי אפשר לתת זמן להריון וללדת כלן פחות מז' שנים וא"כ ראובן הבכור עברתו אמו בתחלת ז' אחרונות הרי ותהר דראובן קודם ויעבוד אלא לפי שלא היה יכול לכתוב ויעבוד ז' שנים אחרות אחר ותהר מראובן שלא להפסיק בין ההריון ללידה בדבר שאי אפשר להיות בנתים גם לא אחר לידת ראובן לפי שאז עבר קרוב שנה משבעה שנים אחרונות ע"כ כתב בקוצר ויעבוד והאריך אחרי כן בתולדות. ואע"ג דבחד ענינא מאי דמוקדם מוקדם שאני הכא דאיכא טעמא כדפי' רש"י: ויאהב גם את רחל מלאה. תימ' מאחר שלא היה אוהב לאה מהו לשון גם. וי"ל לפי שמנהג העולם הוא שאדם אוהב אשתו ראשונה מאחרונה לכך כתוב גם לומר אע"פ שלא היתה ראשונה אהב רחל יותר ממנה:

על כן קרא שמו לוי. פירש"י כל מקום שנא' על כן מרובה באוכלוסין חוץ מלוי שהיה הארון מכלה בהם. וקשה שהרי גם קודם שהיו נושאים את הארון היו מועטין מכל השבטים שבפרשת במדבר סיני כשנמנו כל ישראל אחר שהוקם המשכן כתוב כל פקודי הלוים שנים ועשרים אלף ותירץ ר"מ מקוצי שכתוב וכאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ ושבט לוי לא היה בכלל הענוי כדפי' רש"י בפרשת ואלה שמות וכמו כן לא היה בכלל כן ירבה וכן יפרוץ ולכך היו מועטים אף קודם שנשאו הארון: הפעם ילוה אישי אלי כי ילדתי וגו'. כלומר איני יכולה לשאת עול רק משני בנים וא"כ עכשיו שיש לי שלשה בנים צריך שיטפל עמי בעלי כך פי' ר"מ מקוצי: