ריב"א על התורה/בראשית/כה

א

ויקח אשה ושמה קטורה. זו הגר ונקראת קטורה על שם מעשיה שנאים כקטרת. וא"ת הרי לעיל בפרשת וירא גבי ותלך ותתע פרש"י שחזרה לגלולי בית אביה. וי"ל שעשתה תשובה קודם לקוחים שניים ועל כך נקראת קטורה כ"פ חזקו'. וא"ת היאך לעיל נשא אברהם את הגר והלא קיים כל התורה כלה וכתו' לא יבא מצרי בקהל ה'. והגר היתה מצרית. וי"ל דאברהם גר היה וקהל גרים לא אקרי קהל. והר"ר יוסף משייל"ו אומר שהגר היתה שפחה משוחררת ואברהם היה גר ותנן גרים ומשוחררים מותרים לבא זה בזה:

ו

ולבני הפלגשם. פרש"י חסר יוד שלא היתה אלא פלגש אחת והיא הגר והיא קטורה. וק' לחזקו' שהרי הוא מלא בספרים מדוייקים ועל פי המסורת. ואומר הר"ר אליקים בפרש"י מה שפי' על פי הברייתא דגבי הא דאמרינן קטורה זו הגר פריך התם והא כתו' ולבני הפלגשים פלגשם כתוב אותה שישבה על הבאר ואמרה לחי העולמים ראה בעלבוני עכ"ל. ובמסכ' נדה פר' בנות כותים גבי משכב תחתון כעליון פי' תוספו' דאורחיה דתלמוד' להכחיש המסורת ושם הביאו ראיה לדבריהם דקאמ' והנושא אות' יכבס בגדיו והנשא חסר ו"ו. והק' התוס' דבמסורת הוא מלא. ומיהו מצינו שהתלמוד חלוק על המסורת במס' שבת גבי בני עלי מעבירם כתוב ובמקראות שלנו כתוב מעבירים מלא. וכן ביום כלות משה דדריש כלת כתו' תע"ג דבמסורת מלא. וכן בפרשת ואתחנן פרש"י מזזת כתוב אע"ג דבמסורת מלא בין זין לתיו: נתן אברהם מתנות. יש פירושים כתוב בהם שם טומאה מסר להם. והר"ר יעקב ממונטי"ל פי' שם טומאה זהו שלמדם לקרות שם טומאה לע"ז שלהם כמו פעור ומרקוליס על שם שמטמאין אותו. ומתחלה היו קורין אותם בשם הקב"ה כדכתיב אז הוחל לקרא בשם ה':

כ

מפדן ארם. פרש"י ששני ארם היו ארם נהרים וארם צובה וקורא אותם פדן ארם צמד בקר תרגו' פדנא דתורי. ופרש"י ז"ל על שם ששני ארם היו ויש לטעות מאיזה ארם דבר הכתו' קורא אותם פדן ארם ללמדנו שהוא ארם נהרים שבו שני נהרות וזהו פדן כך פי' הר"ר אליקים. וי"מ דפי' כמשמעו ופ"ק על שם ששני ארם היו קורא אותם וללמדנו על לשון פדן הוא בא כלומר מפדן ארם מזוג של ארם כמו צמד בקר שתרגום פדנא דתורי והוא זוג של שוורים אבל לא ללמד על ארם זהו ארם נהרים שהרי כבר כתב בפרשת חיי ויקם וילך אל ארם נהרים אל עיר נחור ללמדנו שבתואל היה מארם נהרים. ועוד שא"כ היה לו לפרש לרש"י על שם ששני ארם היו וזה אין נשמע לאזן שא"כ היה לו לפרש לרש"י על שם ששני ארם היו כתוב מפדן ארם כדי שלא נטעה אבל לפי' בתר' נימא לשון קמא כמשמע לשון קריאת שם דזוג של ארם נקרא שמו פדן ארם ועוד לפי' קמא היה לו לכתוב במקרא מארם פדן. אבל לפי' בתרא הכל ניחא:

כא

כי עקרה היא וא"ת שמא שניהם עקרים או שמא יצחק לבדו הוה עקר זה אינו דהא כתי' כי ביצחק יקרא לך זרע. כן מפ' הר"ע מקוצי:

כג

ורב יעבוד צעיר פי' ר"ת הרבה יעבוד צעיר את הגדול כלומר זמן גדול יהיה משועבד ורב כמו יש לי רב וריב"א פי' כמשמעו והכי ר"ל הגדול יעבוד צעיר ועדין הברכה מתקיימת בישראל שהרי עבדים ושפחות עובדים אותנו תמיד ואין אחד מישראל עובד את עכו"ם והתרגום מוכיח לדבריו שתרגם ורבא ישתעבד לזעירא:

כה

ויקראו שמו עשו הכל קראו לו כן אבל יעקב לא קראוהו הכל כן על שם אחיזת העקב שלא נראה אלא לנשים שהיו בשעת לידה:

כז

ויגדלו הנערים ויהי עשו פרש"י כיון שנעשו בני י"ג שנה זה פירש למדרשו וכו'. והקשה ר"ת משמע מכאן שיצא עשו לתרבות רעה ב' שנים קודם שמת אברהם שהרי כשמת אברהם היה עשו בן ט"ו שנה כי אברהם חיה קע"ה שנה והוא היה בן ק' כשנולד יצחק ויצחק היה בן ס' כשנולד עשו הרי לך כשנולד עשו אברהם היה בן ק"ס שנה וא"כ קשיא שהרי לעיל פרש"י עצמו גבי ויזד יעקב נזיד שאותו יום מת אברהם שלא יראה עשו בן בנו יוצא לתרבות רעה משמע שלא יצא לתרבות רעה בימי אברהם. הך קושיא בירוש' פריך לה ומשני שנתים עבר עברה במטמוניות פי' בצצעא ולאחר פטירתו של אברהם מרד בפרהסיא וריב"א מצא מדרש שנטמן יצחק בגן עדן שתי שנים כדי להתרפאות מהחתוך שהתחיל אביו לשחטו. וא"כ היה יצחק בן ס"ב שנה כשנולד עשו והא דכתיב ויצחק בן ס' שנה בלדת וגו'. י"ל דלא חשיב אותם ב' שנים שהיה בגן עדן לפי שנשתנו עליו סדרי בראשי' כדאמר גבי נח שאינו מונה שנת המבול בשנותיו: יודע ציד פרש"י שיודע לצוד ולרמות איך מעשרין את הדמאי ואת המלח ואת התבן כלומר הא בעינן פרי מפרי וגדולי קרקע:

כט

והוא עיף שכן דרך הציידים להיות טועים בדרכי' וביערים ד' ימים עד שמתיגעים עצמם ברעב בצמא ובאים עד שערי מות ולכך אמר הלעיטני נא שהיה עמל ויגע כל כך שלא היה יכול לתת אוכל לתוך פיו:

לא

מכרה כיום. פרש"י כיום שהוא ברור כן מכור לי מכירה גמורה וברורה ובשם ר' אהרן הכהן מצאתי מכרה כיום כלו' לעתיד לבא שהעבודה בבכורות ואין אדם יכול לקנותה אבל עכשיו שאין העבודה נוהגת מכור אותה לי וזהו כיום כלומ' כיום הזה שאין העבודה נוהגת: