ריב"א על התורה/בראשית/כג
א
עריכהויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים שני חיי שרה. פירש"י בת כ' כבת ז' ליופי. פי' חזקו' מה בת ז' יפה בלא כחל ובלא שרק שאין דרכה לקשט אף היא כשהיתה בת כ' היתה יפה בלא כחל ובלא שרק. ושמעתי שבדורות הראשונים אשה היתה יולדת לז' שנים כמו שמצינו ברבקה שהית' בת ג' כשנשאה יצחק. וכן דורות הראשונים היו מולידין לז' שנים והשתא ניחא מה שפי' ר"ש: שני חיי שרה. פירש"י כלן שוין לטובה כלומ' אף מן הק' ולמטה ומק' ולמעלה דהא לא דרשינן אלא מז' ועד ק' כפ"ח. וא"ת הא בישמעאל כתו' ואלה שני חיי ישמעאל. וליכא למדרש הכי שהרי באמצע ימיו יצא לתרבות רעה. ותירץ חזקו' דשאני התם דאיצטרך לגופיה כדי לפרש שנותיו אבל הכא כתו' ויהיו חיי שרה וגו'. א"כ שני חיי שרה למה לי אלא ש"מ לדרשא והר"ר אליקים תירץ דגבי ישמעאל נמי איכא למדרש שהרי עשה תשובה לסוף ימיו כדפרשי' בסוף הסדר ואמרי' ביומא בפ' בתרא העושה תשובה מאהבה זדונותיו נעשו לו כזכיות:
ב
עריכהלספוד לשרה ולבכותה. היה לו לכתוב ולבכותה קודם לספוד כדאית' במועד קטן ג' לבכי ול' להספד אלא כשבא אברהם ומצא בני ביתו שהיו סופדים אותה שעברו ג' ימים מהבכי עשה הספד עמהם ואחר כך בכה: לספוד וגו'. פרש"י נסמכה וכו' וכמעט לא נשחט וכו'. יש תמהים דהיה לו לרש"י לפרש וכמע' נשחט לכך מפרש דגרסי' וכמעט לא נשחט וה"פ מה שלא נשחט על יד דבר מועט שהכל היה מוכן עד שבא מלאך ואמ' אל תשלח ידך וגו'. וי"א דהכי פי' כמעט לא היה נשחט שהרי בא מלאך ואמ' אל תשלח וגו' ואברהם מיהר לשחוט במצות השם ולא שמע לקולו היה נצול וכדי לצערה וליתן טעם ואמתלא לדבריו אמר המבשר כן: ולבכותה עוד פרש"י פרחה רוחה ומתה. וא"ת וכי היתה שרה מצטערת במה שבחר השם בבנה להיות לעולה לכך יש לפרש פרחה רוחה מרוב שמחה ודומה לו בכתובות פרק אע"פ גבי אשתו של ר' חנינא דאמר עינא חזיתיה כוי לבה פרח רוחה והיינו מרוב שמחה כדמשמ' התם:
ט
עריכהויתן לי את מערת המכפלה. וא"ת למה מערה יותר ממקום אחר וי"ל כשרץ אברהם אחר בן הבקר כדכתי' ואל הבקר רץ אברהם ברח בן הבקר ונכנס לתוך המערה ואברהם רדף אחריו ונכנס אחריו במערה וראה שם אדם וחוה. ולכך חפץ לבו באותה מערה:
יז
עריכהויקם שדה עפרון וגו'. ויקם השדה והמערה וגו' שתי קימות הללו למה. אחת שקנה השדה ובעליו ואחת שקנה המקום מהמושל שאינו יכול לעשות בו בית הקברות בלא רצונו: