ריב"א על התורה/בראשית/יג

ג

וילך למסעיו. פרש"י כשחזר ממצרים לארץ כנען היה לן במסעיו ואוונין שלן בהם בהליכתו. וחברו במסכ' ע"ז פר' השוכר דשכיח למובן מאוונא לאוונא ופרש"י שם ממסע למסע מהלך יום אחד למהלך יום אחד כמו נטל ועבר מאוונין דסנחריב:

ז

והכנעני והפרזי אז יושב בארץ. אל תתמה על ארץ טובה כארץ ישראל למה לא נשאה אותם לכך כתוב פסוק זה דגם אלו היו עמהם. ורש"י פי' בענין אחר ולדבריו ניח' שפי' כאן ולא אחר ולא נשא אותם הארץ וגו':

י

כגן ה' כארץ מצרים. פרש"י היה אותו מישור כגן ה' לאילנות כארץ מצרים לזרעים. וק' שהרי לא פי' כן בפר' שלח לך גבי ככם כגר וז"ל ככם כגר כמותכם כן גר. וכן דרך לשון עברית כגן ה' כארץ מצרים. כן ארץ מצרים עכ"ל. הרי לך לפי שנראה ששני פירושים הללו סותרים זה את זה למבין ענינו. כך שמעתי מפי אחרים:

יד

וה' אמר אל אברם אחרי הפרד לוט מעמו. פירש"י כל זמן שהיה רשע עמו הדבור פורש ממנו. ושמעתי דאין להקשות הרי לעיל כתוב וירא ה' אל אברם ויאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת מכלל שדבר אליו הקב"ה גם טרם הפרד לוט מעמו. שהרי יש לתרץ שמה שפרש"י הדבור פירש ממנו ר"ל שלא היה מאריך עמו כל כך בדברים. ותדע שכן הוא שהרי אמר לו הקב"ה לזרעך אתן את הארץ הזאת ולא יותר וכאן האריך בדבורו ואמר לו שא נא עיניך וגו' ושמתי את זרעך וגו' וקום התהלך בארץ וגו'. וא"ת בפרש' וירא פרש"י כל מקום שנא' וה' הוא ובית דינו ומאי שייך הכא. וי"ל דהוה פלוגתא בין הקב"ה ובין פמליא שלמעלה שהוא בית דין של מעלה אומר שיהרגוהו מפני חבורת לוט ואמר הקב"ה הוציאוהו ממזל מיתה והכניסוהו למחיים וא"כ נמזל י שייך הכא בית דינו: