ריב"א על התורה/בראשית/ט

ד

אך בשר בנפשו דמו לא תאכלו. פרש"י אסר להם אבר מן החי. אית' בב"ר ר' יוסף בר אבין משום ר' יוחנן אומ' אדם הראשון שלא הותר לו בשר תאוה לא הוזהר אבר מן החי אבל בני נח שהותרו לבשר תאוה הוזהרו על אבר מן החי עכ"ל:

יג

את קשתי נתתי בענן. לכך נתן סימן בקשת לפי שהוא עשוי אש וממים ועושים שלום ביניהם כך הוא סימן שיש שלום בעולם. בפי' הר"ם מקוצי. וי"ל שלפי' נתן סימן בקשת לומ' אלו לא לפני אות זה יהיה העולם נהפך לקש:

כ

ויטע כרם. פרש"י כשנכנס נח לתבה הכניס עמו חבילי זמורות ויחורי תאנים. תימ' מאי שנא אלו ותירץ ר"ת מאורליינאס לפי שמתקלקלין במים יותר מתאר אילנות. ותירץ חזקו' לפי שאין זרעם של אלו שני אילנות נוחים לזרוע כשאר זרעים משאר אילנות:

כג

ויקח שם ויפת. פרש"י לפי שנתאמץ שם במצוה זכו בניו לטלית של ציצית. וק' לר"ת מאורלינס דאמרינן במסכת סוטה בזכות שאמ' אברהם אם מחוט ועד שרוך נעל זכו בניו לציצית. ותירץ הר"ר אליקים דמה שפירש"י לטלית ציצית אינו רוצה לומ' למצות ציצית אלא ר"ל לבגד נאה מציצית כלומ' מפתיל נאה. ותדע מדקאמ' רש"י לטלית ציצית ולא אמ' לציצית כדקאמ' התם וראיה מב"ר דקאמר התם אמר הקב"ה לשם אתה כסית ערות אביך חייך אני פורע לך שנ' בדין גובריא אלין כפיתו בסרבליהון וגו' עכ"ל. ולא הזכיר ציצית כלל. וי"מ דמה שפי' רש"י זכו לטלית ציצית ר"ל זכו אחד מבניו ועדיין לא נודע לאיזה מבניו ובזכות שאמר אברהם אם מחוט ועד שרוך נעל זכו בניו לציצית יותר משאר בניו של שם:

כה

ויאמר ארור כנען. אמר הר"ר אליקים שלכך לא נתקלל חם שעשה העבירה לפי שכבר ברכו הקב"ה כדכתיב ויברך אלהים את נח ואת בניו. ושוב מצאתי בב"ר ויאמר ארור כנען חם חטא וכנען נתקלל ר' יהודה ור' נחמיה ר' יהודה אומר לפי שכבר נאמר ויברך אלהים את נח ואת בניו ואין קללה במקום ברכה לפיכך ארור כנען ר' נחמיה אומר כנען ראה והגיד להם לפיכך תולין הקללה במקולל עכ"ל: