רי"ף שבת מהדורת ש"ס ווילנא דף ה ע"ב

עמוד הקודם - רי"ף - רי"ף מסכת שבת - עמוד הבא

צורת הדף במהדורת ש"ס ווילנא

הלכות רב אלפסעריכה

תניא, ר' שמעון בן אלעזר אומר: אין הורגין את המאכולת בשבת, דברי בית שמאי, ובית הלל מתירין. וכן היה ר' שמעון בן אלעזר אומר משום רשב"ג: אין פוסקין צדקה על הצבור אפילו ליתום ויתומה, ואין משדכין על התינוקת ליארס ועל התינוק ללמדו ספר וללמדו אומנות, ואין מנחמים אבלים ואין מבקרין חולים בשבת, דברי בית שמאי, ובית הלל מתירין. תנו רבנן, הנכנס לבקר את החולה בשבת אומר: שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבא. ר' מאיר אומר: יכולה היא שבת שבזכותה תרחם. ר' יהודה אומר: המקום ירחם עליך ועל כל חולי ישראל. ר' יוסי אומר: המקום ירחם עליך בתוך חולי עמו ישראל. שבנא איש ירושלים אומר: בכניסתו שלום, וביציאתו אומר: שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבא ורחמיו מרובין ושבתו לשלום. כמאן אזלא הא דתניא: מי שיש לו חולה בתוך ביתו צריך שיערבנו בתוך חולי ישראל? כמאן? כר' יוסי. אמר ר' יוחנן: בקושי התירו לנחם אבלים ולבקר חולים בשבת, פירוש: שמא יבא לזעוק בשבת. אמר רבה בר רב חנא, כי הוה אזלינן בתר ר' אלעזר לשיולי בתפיחה, זימנין הוה אמר ליה: המקום יפקדך לשלום, וזמנין הוה אמר ליה: רחמנא ידכרינך לשלמא, ואף על גב דאמר רב יהודה אמר רב: לעולם אל ישאל אדם צרכיו בלשון ארמית, דאמר ר' יוחנן: השואל צרכיו בלשון ארמית אין מלאכי השרת נזקקין לו, לפי שאין מלאכי השרת מכירין בלשון ארמית, שאני חולה דשכינה עמו, דאמר אביי: מנין שהקב"ה סועד את החולה? שנאמר: "ד' יסעדנו על ערש דוי". תנו רבנן: הנכנס לבקר את החולה, לא ישב על גבי מטה ולא על גבי ספסל ולא על גבי כסא ולא על גבי שרפרף ולא על גבי מקום גבוה, ולא למעלה ממראשותיו של חולה, אלא מתעטף ויושב לפניו, מפני שהשכינה למעלה ממראשותיו של חולה, שנאמר: "וישתחו ישראל על ראש המטה", וכתיב: "ד' יסעדנו על ערש דוי":


פיסקא: ולא יקרא לאור הנר. אמר רבא: אפילו גבוה ב' קומות ואפילו גבוה ב' מרדעות ואפילו י' בתים זו על גב זו. חד הוא דלא ליקרי אבל ב' קורין, והני מילי בעניין אחד, אבל בשני ענינים אפילו ב' אין קורין. אמר רב הונא: ובמדורה אפילו י' בני אדם כאחד אסור לקרות. אמר רבא: ואדם חשוב שאין דרכו להטות את הנר, מותר. תני חדא: שמש בודק קערות וכוסות לאור הנר, ותניא אידך: לא יבדוק? לא קשיא, כאן בשמש קבוע, כאן בשמש שאינו קבוע. ואיבעית אימא הא והא בשמש שאינו קבוע, ולא קשיא, כאן בדמשחא כאן בדנפטא. איבעיא להו: שמש קבוע בדמשחא מאי? אמר רב הונא: הלכה ואין מורין כן, ורב ירמיה בר אבא אמר: הלכה ומורין כן, אביי אמר: הלכה ומורין כן. שמעינן השתא דבין שמש קבוע ובין שמש שאינו קבוע בודק קערות וכוסות לאור הנר, ודוקא בדנפטיא דמאיס ונפיש נהוריה ולא בעי לאצלויי, אבל בדמשחא שמש שאינו קבוע ודאי אסיר ליה, שמש קבוע פליגי, והלכה בודק ואין מורין כן:


פיסקא: באמת אמרו החזן רואה וכו'. אמר רבה בר שמואל: אבל מסדר הוא ראשי פרשיות, אבל פרשה כולה לא, ותינוקות של בית רבן אפילו פרשה כולה קורין ומסדרין, מפני שאימת רבן עליהן ולא אתו לאצלויי שלא ברשות רבן:


פיסקא: כיוצא בו לא יאכל הזב עם הזבה וכו'. איבעיא להו: מהו שתישן נדה אצל בעלה הוא בבגדו והיא בבגדה? תא שמע: "ואת אשת רעהו לא טמא ואל אשה נדה לא קרב", מקיש אשתו נדה לאשת רעהו: מה אשת רעהו, הוא בבגדו והיא בבגדה אסור, אף אשתו נדה, הוא בבגדו והיא


רש"י (ליקוטים)עריכה

רבינו נסיםעריכה