רי"ף שבת מהדורת ש"ס ווילנא דף ה ע"א

עמוד הקודם - רי"ף - רי"ף מסכת שבת - עמוד הבא

צורת הדף במהדורת ש"ס ווילנא

הלכות רב אלפסעריכה

ממנו דין עונג שבת. מאי תקנתיה? ליתיב תעניתא על תעניתא. ומפרשי לה רבנן בתענית חלום בלבד, אבל בתענית אחר אסור להתענות בשבת. בתעניות ירושלמי, ר' אחא ור' אבהו משום ר' יוסי בר חנינא אמרי: אסור להתענות עד שש שעות בשבת. אמר ר' יוסי בר אבין, מתניתין היא: קודם חצות לא ישלימו, לאחר חצות ישלימו, קודם חצות לא ישלימו, עד כדון צפרא הוא, לאחר חצות ישלימו, כבר עבר רובו של יום בקדושה:

פיסקא: ואם התחילו אין מפסיקין וכו'. אוקימנא בדברי תורה, ומפסיקין לקריאת שמע ואין מפסיקין לתפילה. אמר ר' יוחנן: לא שנו אלא כגון ר' שמעון בן יוחאי וחביריו שתורתן אומנותן, אבל כגון אנו מפסיקין בין לתפילה בין לקריאת שמע:

מתני'עריכה

לא יצא החייט במחטו סמוך לחשיכה, שמא ישכח ויצא, ולא הלבלר בקולמוסו, ולא יפלה את כליו ולא יקרא לאור הנר. באמת אמרו: החזן רואה מהיכן התינוקות קורין, אבל הוא לא יקרא. כיוצא בו לא יאכל הזב עם הזבה, מפני הרגל עבירה:

גמ'עריכה

תנא דבי שמואל: יוצא אדם בתפיליו ערב שבת עם חשיכה, מאי טעמא? כיון דאמר רבה בר רב הונא: חייב אדם למשמש בתפיליו כל שעה ושעה, קל וחומר מציץ, ומה ציץ שאין בו אלא אזכרה אחת אמרה תורה: "והיה על מצהו תמיד", שלא יסיח דעתו ממנו, תפילין שיש בהם כמה אזכרות, על אחת כמה וכמה, הילכך מדכר דכיר להו.

תניא, חנניה אומר: חייב אדם למשמש בבגדו ערב שבת עם חשיכה. אמר רב יוסף: הלכתא רבתי לשבת:

פיסקא: ולא יפלה את כליו. פירוש, לא יפלה אדם את כליו לאור הנר, שמא יטה. אמר רב יהודה אמר שמואל: אפילו להבחין בין בגדו לבגד אשתו לאור הנר לא. אמר רבא: לא אמרן אלא לבני מחוזא דלבשי לבנים, אבל חקלייתא מידע ידיעי. תנו רבנן: אין פולין ברשות הרבים מפני הכבוד, כיוצא בו אמר ר' יהודה ואמרי לה אמר ר' נחמיה: אין עושין אפיקטוזין ברשות הרבים מפני הכבוד. תנו רבנן: המפלה את כליו, מולל וזורק ואינו חושש, ובלבד שלא יהרוג. אבא שאול אומר: נוטל וזורק ובלבד שלא ימלול. אמר רב הונא: הלכתא מולל וזורק וזהו כבודו, ואפילו בחול.

רש"י (ליקוטים)עריכה

רבינו נסיםעריכה