רי"ף שבת מהדורת ש"ס ווילנא דף ב ע"ב

עמוד הקודם - רי"ף - רי"ף מסכת שבת - עמוד הבא

צורת הדף במהדורת ש"ס ווילנא

הלכות רב אלפסעריכה

רב דימי אמר ר' יוחנן: לא נצרכה אלא לקרן זוית הסמוכה לרשות הרבים, אע"ג דזימנין דדחקי בה רבים ועיילי להתם, כיון דלא ניחא תשמישתיה ככרמלית דמיא. כי אתא רב דימי אמר: אין כרמלית פחותה מארבעה על ארבעה, אמר רב ששת: ותופסת עד עשרה, דעד עשרה הויא כרמלית, למעלה מעשרה הויא מקום פטור, ואקילו בה רבנן מקולי רשות היהיד ומקולי רשות הרבים, מקולי רשות היחיד, דאי איכא מקום ארבעה על ארבעה הוא דהויא כרמלית ואי לא לא הויא כרמלית, ומקולי רשות הרבים, דעד עשרה הוא דהויא כרמלית, למעלה מעשרה לא הויא כרמלית אלא מקום פטור. אמר רב גידל אמר רב חייא בר יוסף אמר רב: בית שאין בו עשרה טפחים וקרויו משלימו לעשרה, על גגו מותר לטלטל בכולו, בתוכו אין מטלטלין בו אלא בד' אמות. אמר אביי: ואם חקק בה ארבעה על ארבעה והשלימו לעשרה מותר לטלטל בכולו, מאי טעמא? הוי חורי רשות היחיד, וחורי רשות היחיד כרשות היחיד דמו, דאיתמר: חורי רשות היחיד כרשות היחיד דמו. חורי רשות הרבים, אביי אמר כרשות הרבים דמו, ורבא אמר לא כרשות הרבים דמו, והלכה כרבא, וכיון דלאו כרשות הרבים דמו, אי אית בהו ארבעה טפחים על ארבעה טפחים וגביהי עשרה הוו להו כרשות היחיד, ואי אית בהו ארבעה טפחים על ארבעה טפחים ולא גביהי עשרה הוו להו כרמלית, ואי לית בהו ארבעה טפחים על ארבעה טפחים, ואע"ג דגביהי עשרה, מקום פטור הן.

אמר רב חסדא: נעץ קנה ברשות היחיד וזרק ונח על גביו אפילו גבוה מאה אמה חייב, שרשות היחיד עולה עד לרקיע. אמר אביי: זרק כוורת לרשות הרבים, גבוהה י' ורחבה ו' על ו' פטור, אינה רחבה ו' על ו'


רש"י (ליקוטים)עריכה

רבינו נסיםעריכה