רי"ף שבת מהדורת ש"ס ווילנא דף ב ע"א

עמוד הקודם - רי"ף - רי"ף מסכת שבת - עמוד הבא

צורת הדף במהדורת ש"ס ווילנא

הלכות רב אלפסעריכה

איסור סקילה.

ת"ר: המוציא מחנות לפלטיא דרך סטיו חייב, ובן עזאי פוטר, דקסבר מהלך כעומד דמי. אמר ר' יוחנן: מודה בן עזאי בזורק. תניא נמי הכי: המוציא מחנות לפלטיא דרך סטיו, אחד המוציא ואחד המכניס ואחד המושיט ואחד הזורק חייב, ובן עזאי אומר: המכניס והמוציא פטור, והזורק והמושיט חייב.

ת"ר: ארבע רשויות לשבת, רשות היחיד ורשות הרבים, כרמלית ומקום פטור. איזהו רשות היחיד? חריץ שהוא עמוק עשרה טפחים ורחב ארבעה, וכן גדר שהוא גבוה עשרה ורחב ארבעה, זו היא רשות היחיד גמורה. ואי זו היא רשות הרבים? סרטיא ופלטיא גדולה ומבואות המפולשין, זו היא רשות הרבים גמורה. ואין מוציאין מרשות היחיד זו לרשות הרבים זו, ואין מכניסין מרשות הרבים זו לרשות היחיד זו, ואם הוציא והכניס, בשוגג חייב חטאת, במזיד ענוש כרת, בעדים והתראה נסקל. אבל ים ובקעה ואצטונית וכרמלית אינן לא כרשות הרבים ולא כרשות היחיד, ואין נושאין ונותנין בתוכן, ואם נשא ונתן פטור, ואין מוציאין מתוכן לרשות הרבים ולא מרשות הרבים לתוכן, ואין מכניסין מתוכן לרשות היחיד ולא מרשות היחיד לתוכן, ואם הוציא והכניס פטור. חצרות של רבים ומבואות שאינן מפולשין, עירבו מותרין, לא עירבו אסורין. אדם עומד על האסקופה נוטל מבעל הבית ונותן לו, ומן העני ונותן לו, ובלבד שלא יטול מבעל הבית ויתן לעני, ומעני ויתן לבעל הבית, ואם נטל ונתן שלשתן פטורין. אבל ים ובקעה ואצטונית וכרמלית אינן לא כרשות היחיד ולא כרשות הרבים. אטו הני כולהו לאו כרמלית נינהו? כי אתא


רש"י (ליקוטים)עריכה

רבינו נסיםעריכה