רי"ף על הש"ס/בבא בתרא/דף ג עמוד א

צורת הדף במהדורת ש"ס וילנא, באתר היברובוקס • באתר ספריא

הלכות רב אלפס

וכן הלכתא:

[4](רוניא זבין ארעא אמצריה דרבינא. סבר רבינא לסלוקיה משום דינא דבר מצרא. אמר ליה רב [5]סמא: אמרי אינשי: ארבעה לצלא וארבעה לצללא):

מתניתין: כותל חצר שנפל, מחייבין אותו לבנותו. עד ארבע אמות - בחזקת שנתן עד שיביא ראיה שלא נתן. מארבע אמות ולמעלה - אין מחייבין אותו לבנותו. סמך לו כותל אחר, אע"פ שלא נתן עליו את התקרה - מגלגלין עליו את הכל בחזקת שלא נתן עד שיביא ראיה שנתן:

גמרא: אמר ריש לקיש: הקובע זמן לחבירו, ואמר לו: פרעתיך בתוך זמנו, אינו נאמן, ולואי שיפרענו בזמנו.

(דף ה:) והלכתא כריש לקיש, ואפי' מיתמי. ואע"ג דאמר מר: הבא ליפרע מנכסי יתומים, לא יפרע אלא בשבועה, חזקה לא עביד איניש דפרע בגו זמניה.

איבעיא להו: תבעו לאחר זמנו, וא"ל: "פרעתיך תוך זמנו", מהו? מי אמרינן "מה לי לשקר" במקום חזקה, (דף ו.) או לא? ולא איפשיטא. וכל כה"ג, חומרא לתובע וקולא לנתבע, הילכך: משתבע שבועת היסת דפרעיה ומיפטר. [6](תא שמע: "בחזקת שנתן עד שיביא ראיה שלא נתן". אימת? אילימא דאמר "פרעתי בזמנו", פשיטא! אלא לאו: "תוך זמנו". (אלמא: עביד איניש דפרע בגו זמנו!) שאני התם, דכל שעתא ושעתא - זמניה הוא. ת"ש מסיפא: "בחזקת שלא נתן". אימת? אילימא דתבע לאחר זמן, וא"ל: "פרעתיך בזמנו", אמאי בחזקת שלא נתן? אלא לאו: שתבעו אחר זמנו, ואמר: "פרעתיך בתוך זמנו". אלמא: לא אמרינן מיגו במקום חזקה! שאני התם, דמימר אמר: מי יאמר דמחייבי לי רבנן.

גרסינן בגמרא: האומר לחברו: "מנה לי בידך." והלה אומר: "הן." למחר אמר: "תנהו לי." "נתתיו לך!" - פטור. "אין לך בידי!" - חייב,

 

נימוקי יוסף

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

נימוקי יוסף על הרי"ף



  1. ^ כל זה מוחק הד"ת
  2. ^ בגמ' איתא א"ל רב ספרא בריה דרב ייבא לרבינא כו' כמו בנימוקי יוסף (ג"א)
  3. ^ גם זה שפת יתר ונמחק ד"ת
  4. ^ כל זה מוחק הד"ת
  5. ^ בגמ' איתא א"ל רב ספרא בריה דרב ייבא לרבינא כו' כמו בנימוקי יוסף (ג"א)
  6. ^ גם זה שפת יתר ונמחק ד"ת