רי"ף עירובין מהדורת ש"ס ווילנא דף ה ע"א

עמוד הקודם - רי"ף - רי"ף עירובין - עמוד הבא

צורת הדף במהדורת ש"ס ווילנא

הלכות רב אלפסעריכה

שש סאין סאתים לכל אחד ואחד והוקפו לשבע מותרין שהרי לא נשאר פנוי אלא בית סאה לא הוצרכו אלא לחמש והוקפו לשבע אפילו בחמש אסורין שהרי בית סאתים פנוי שאין צריכין להן ואקשינן ואלא הא דקתני וחכמים אומרים אחד יחיד ואחד שיירא נותנין להן כל צרכן ובלבד שלא יהא בית סאתים פנוי מאי לאו מאדם וכיון שהן שלשה וכל אחד ואחד יש לו בית סאתים הרי יש להן שש סאין ולא נשאר פנוי מאדם אלא סאה אחת ואמאי אמרת אסורין אפילו בחמש ופרקינן לאו פנוי דקתני מאדם אלא מכלים וכיון שלא היו צריכין לכלים אלא חמש והוקפו לשבע הרי שנים פנוים מכלים ולפיכך אסורין אפילו בחמש דבטלה הקפתן. היו שלשה והקיפו בית שש סאין וקנו שביתה ואחר כך מת אחד מהן הרי הן מותרין כדמעיקרא ולא חיישינן לזה שמת ואם קנו שנים שביתה ואח"כ נתוספו עליהן הרי הן אסורין כדמעיקרא ואע"פ שנתוספו עליהן מאי טעמא שבת גורמת ולא דיורין:

וחכמים אומרים אחד משני דברים:

חכמים היינו תנא קמא איכא בינייהו יחיד בישוב דרבנן בתראי סברי יחיד בישוב שרי לטלטולי בתוך מחיצה של שתי או של ערב כדין המדבר והלכתא כוותיהו :

ופטורין מרחיצת ידים אמר אביי לא שאנו אלא מים ראשונים אבל מים אחרונים חובה דאמר רב יהודה מפני מה אמרו מים אחרונים חובה מפני מלח סדומית שמסמא את העינים אמר אביי ומשתכחא כקורטא בכורא אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי כייל מילחא מאי אמר ליה לא מבעיא כלומר שצריך נט"י:

ומלערב:

אמרי דבי דבי ינאי לא שנו אלא עירובי חצרות אבל עירובי תחומין חייבין דתאני ר' חייא לוקין על עירובי תחומין דבר תורה קשיא ליה לרבי יונתן וכי לוקין על לאו שניתן לאזהרת מיתת ב"ד אמר רב אשי מי כתיב (שמות, יז) אל יוציא איש אל יצא איש כתיב כלומר יציאה ברגלים בלבד היא ואין בה משום מיתת בית דין אלא באזהרה בלבד היא ולפיכך לוקין עליה וקשיא לן היכי אמרינן הכא לוקין על עירובי תחומין דבר תורה ואנן קיימא לן דליתא לדרבי עקיבא דאמר (סוטה ל, ב) תחומין מדאורייתא ואשכחינא בגמ' דבני מערבא דגרסינן הגיעוך סוף תחומי שבת שאינן מחוורין לך דבר תורה ר' מנא בעא ניחא אלפים אמה אינו מחוור ד' אלפים אמה מחוור הוא ר"ש בר ביסנא בשם רבי אחא אמר אין לך מחוור מכולם אלא תחום י"ב מיל כמחנה ישראל נמצאו עכשיו תחומי שבת מהן דרבנן ומהן דאורייתא מאלפים אמה ולמעלה עד י"ב מיל לוקה עליהן מדרבנן ולר"ע לוקה עליהן מדאורייתא דכתיב מקיר העיר וחוצה אלף אמה וגו' וכתיב (במדבר, לה) ומדותם מחוץ לעיר את פאת קדמה אלפים וגו' אי אפשר לומר אלפים אמה שכבר נאמר שם אלף אמה אלא אלף אמה מגרש ואלפים אמה תחום שבת ורבנן סברי אלף אמה מגרש ואלפים אמה שדות וכרמים מי"ב מיל ולמעלה לוקה עליהם מדאורייתא לדברי הכל דכתיב אל יצא איש ממקומו והיינו י"ב מיל כנגד מחנה ישראל אבל מאלפים אמה ולמטה מותר לדברי הכל ועדיין הקושיא במקומה עומדת שאין לנו עירובי תחומין אלא עד סוף אלפים אמה בלבד ואם הניח עירובו חוץ לאלפים אמה אין עירובו עירוב ואסור לו לצאת חוץ לאלפים אמה אפי' אמה אחת ואם איסור זה מדרבנן הוא לא ילקה עליהם דבר תורה אלא לדברי ר"ע והאי תירוצא לא סליק אליבא דגמרא דילן וקושיא בדוכתיה עד השתא כדקאי קאי :

סליקו להו מבוי


רבינו יהונתןעריכה