רי"ף על הש"ס/עירובין/דף ג עמוד ב

הלכות רב אלפס

וקורה כל שארכו יתר על רחבו ובתים וחצרות פתוחות לתוכו ואי זו היא חצר שאינה ניתרת בלחי וקורה אלא בפס ד' כל שאין ארכה יתר על רחבה אבל ארכה יתר על רחבה ואפי' משהו הויא לה כמבוי ומבוי בלחי וקורה סגי:

מתני' הקורה שאמרו רחבה כדי לקבל אריח והאריח חצי לבינה של שלשה טפחים דיה לקורה שתהא רחבה טפח כדי לקבל אריח לרחבו רחבה לקבל אריח ובריאה לקבל אריח ר' יהודה אומר רחבה אע"פ שאינה בריאה היתה של קש ושל קנים רואין אותה כאילו היא של מתכת עקומה רואין אותה כאילו היא פשוטה עגולה רואין אותה כאילו היא מרובעת אם יש בהיקפה שלשה טפחים יש בה רוחב טפח:

גמ' אמר רבה בר רב הונא קורה שאמרו צריכה שתהא בריאה כדי לקבל אריח ומעמידי קורה אין צריכין שיהו בריאין כדי לקבל קורה ואריח ורב חסדא אמר אחד זה ואחד זה צריכין שיהיו בריאין כדי לקבל קורה ואריח:

ת"ר קורה היוצאה מכותל זה ואינה נוגעת לכותל אחר וכן שתי קורות אחת יוצאה בכותל זה ואחת יוצאה בכותל זה ואין מגיעין זו לזו פחות מג' אין צריך להביא קורה אחרת ג' צריך להביא קורה אחרת רשב"ג אומר פחות מד' א"צ להביא קורה אחרת ד' צריך להביא קורה אחרת וכן שתי קורות המתאימות לא בזו לקבל אריח ולא בזו לקבל אריח ומקבלות אריח לרחבו טפח א"צ להביא קורה אחרת ואם לאו צריך להביא קורה אחרת רבן שמעון בן גמליאל אומר אם מקבלות אריח לארכו שלשה א"צ להביא קורה אחרת ואם לאו צריך להביא קורה אחרת:

היתה אחת למטה ואחת למעלה רבי יוסי ברבי יהודה אומר רואין את העליונה כאילו היא למטה ואת התחתונה כאילו היא למעלה ובלבד שלא תהא עליונה למעלה מעשרים אמה ותחתונה למטה מעשרה:

רבי יהודה אומר רחבה אע"פ שאינה בריאה:

וליתא לדר' יהודה דבעינן רחבה ובריאה וכן הא דא"ר יוסי ברבי יהודה רואין את העליונה כאלו היא למטה ליתא:

היתה של קש או של קנים רבי יהודה היא ולית הלכתא כותיה :

אמר ר' זירא היא בתוך מבוי ועקמימותה חוץ למבוי היא בתוך עשרים ועקמימותה למעלה מעשרים היא למעלה