צורת הדף במהדורת ש"ס וילנא, באתר היברובוקס • באתר ספריא

הלכות רב אלפס

אמר רב גידל אמר רב: האומר "אשנה פרק זה" או "מסכת זו", נדר גדול נדר לאלהי ישראל. והלא מושבע ועומד מהר סיני הוא, ואין שבועה חלה על שבועה? מאי קא משמע לן, דאפילו לזרוזי בעלמא? היינו דרב גידל קמייתא! הא קא משמע לן, כיוון דאי בעי פטר נפשיה בקריאת שמע שחרית וערבית.

אמר רב גידל אמר רב: האומר "נשכים ונשנה פרק זה", עליו להשכים, שנאמר (יחזקאל ג): "ויאמר (ה') אלי קום צא אל הבקעה ושם אדבר (עמך) [אותך]. ואצא אל הבקעה והנה שם כבוד ה' עומד".

אמר רב יוסף: נידוהו בחלום, צריך עשרה בני אדם להתירו. והוא דתני הלכתא; אבל מתנו ולא תנו, לא. ואי ליכא דתני, אפילו מתנו ולא תנו. ואי ליכא, אזיל ויתיב אפרשת דרכים ויהיב שלמא לבי עשרה, עד דמקלעין עשרה דתנו הלכתא.

אמר ליה רבינא לרב אשי: ידע מאן שמתיה, מהו דנשרי ליה? אמר ליה: לשמותי שוויה שליח, למשרי לא שוויה שליח.

אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי: שמתוהו ושריוהו בחלמא מהו? אמר ליה: כשם שאי אפשר לבר בלא תבן, כך אי אפשר לחלום בלא דבר בטל.

רבינא הוה לה נדרא לדביתהו. אתא לקמיה דרב אשי. אמר ליה: בעל, מהו שייעשה שליח לחרטת אשתו? אמר ליה: אי מכנפין אין, אי לא – לא. שמע מינה תלת: שמע מינה לא שרי למשרי נדרא באתרא דרביה. ושמע מינה כי מיכנפי שפיר דמי. ושמע מינה לכנופי לא. ויחיד מומחה שרי שמתא ואפילו באתרא דרביה:

מתניתין

(נדרים ט, א) "כנדרי רשעים", נדר בנזיר בקרבן ובשבועה. "כנדרי כשרים", לא אמר כלום. "כנדבותם", נדר בנזיר ובקרבן:

גמרא

מאן תנא דשני [ליה] בין נדר לנדבה? לימא לא רבי מאיר ולא רבי יהודה? דתניא: "את אשר תדור שלם, טוב אשר לא תדור משתדור ולא תשלם" (קהלת ה). טוב מזה ומזה שאינו נודר כל עיקר, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: טוב מזה ומזה נודר ומשלם. ואסקינן, מתניתין רבי יהודה היא (נדרים י, א). וכי קאמר רבי יהודה, בנדבה; בנדר לא קאמר. והקתני "טוב מזה ומזה נודר"? תני "נודב". ומאי שנא נדר דלא, דילמא אתי לידי תקלה? נדבה נמי אתי לידי תקלה? רבי יהודה לטעמיה דאמר: מביא אדם כבשתו לעזרה ומקדישה, וסומך ידו עליה ושוחטה:

 

נימוקי יוסף

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

נימוקי יוסף על הרי"ף  

הלכות נדרים לרמב"ן

הלכות נדרים (רמב"ן)

ריטב"א

פירוש הריטב"א להלכות נדרים