רי"ף מגילה מהדורת ש"ס ווילנא דף טז ע"ב

עמוד הקודם - רי"ף - רי"ף מגילה

צורת הדף במהדורת ש"ס ווילנא   

הלכות רב אלפסעריכה

שקרא לפני ר"א הודע את ירושלים את תועבותיה אמר ליה צא והודע את תועבת אמך ולית הלכתא כותיה. והמרכבה קורין אותו לרבים. מעשה ראובן נקרא ולא מתרגם מעשה ברבי חנינא בן גמליאל שהלך לכבול והיה קורא ויהי בשכון ישראל ואמר לו למתורגמן אל תתרגם אלא אחרון ושבחוהו חכמים. מעשה עגל השני נקרא ולא מתרגם פירוש משום כבודו של אהרן ואלו הן מעשה עגל השני מן ויאמר משה אל אהרן מה עשה לך העם הזה עד וירא משה את העם כי פרוע הוא ועד פסוק ויגף ה' את העם. ברכת כהנים נקראים ולא מתרגמין מאי טעמא משום ישא. מעשה דוד ואמנון לא נקראין ולא מתרגמין והא אמרת מעשה אמנון ותמר נקרא ומתרגם לא קשיא הא דכתיב אמנון בן דוד והא דכתיב אמנון סתמא:

ת"ר כל המקראות הכתובים בתורה לגנאי קורין אותן לשבח ישגלנה ישכבנה בעפולים בטחורים חריונים דביונים לאכול את חוריהם ולשתות את מימי שיניהם לאכול את צואתם ולשתות את מימי רגליהם למחראות למוצאות ר' יהושע בן קרחא אמר למחראות כשמה מפני שגנאי לע"ז דאמר רב נחמן כל ליצנותא אסירא בר מליצנותא דע"ז דשריא דכתיב כרע בל קורס נבו וכתיב קרסו כרעו יחדיו ר' ינאי אמר מהכא לעגלות בית און יגורו שכן שומרון כי אבל עליו עמו וכמריו עליו יגילו על כבודו כי גלה ממנו אל תקרי כבודו אלא כבדו כלומר כאילו ניטל כבדו ובטלה תאותו ואין מועיל כלום וזהו לשון ליצנות א"ר הונא בר מנוח משמיה דרב אחא בריה דרב איקא שרי ליה לישראל למימר ליה לעובד כוכבים שקליה לע"ז ואנחיה בשי"ן תי"ו שלך ודאי מאן דסני שומעניה שרי לבזויי בג' ושיץ פי' בן שפחה בן גיורתא וגרסי' בסנהדרין (סנהדרין נב, א) כמאן קרינא לרשיעא בר צדיקא רשיעא בר רשיעא כי האי תנא וכו':

תוספתא הכתוב לרבים אין מכנין אותו ליחיד ליחיד אין מכנין אותו לרבים ר' יהודה אומר המתרגם פסוק אחד כצורתו הרי זה בדאי והמוסיף הרי זה מגדף תורגמן העומד לפני חכמים אינו רשאי לפחות ולא להוסיף ולא לשנות אלא אם כן הוא אביו או רבו:

סליקו להו הקורא את המגילה וסליקא לה מסכת מגילה

  

רבינו נסיםעריכה