רי"ף יומא מהדורת ש"ס ווילנא דף א ע"ב

עמוד הקודם - רי"ף - רי"ף יומא - עמוד הבא

צורת הדף במהדורת ש"ס ווילנא

הלכות רב אלפסעריכה

תשאלך נפשך ואכלת שם יין ושכר משתיה הוא וקא קרי ליה ואכלת:

אכילה ושתיה דאיקרו עינוי מנלן דכתי' (ויקרא טז כט) תענו את נפשותיכם ותנא דבי ר' ישמעאל כתיב הכא תענו את נפשותיכם וכתיב התם (דברים ח ג) ויענך וירעיבך מה להלן עינוי רעבון אף כאן עינוי רעבון.

סיכה דאיקרי עינוי מנא לן דכתיב (דניאל י ג) לחם חמודות לא אכלתי ובשר ויין לא בא אל פי וסוך לא סכתי ואיקרי עינוי דכתיב (דניאל י יב) כי מן היום הראשון אשר נתת את לבך להבין ולהתענות:

רחיצה דאיקרי עינוי מנלן דכתיב (מלכים א ב כו) ולאביתר הכהן אמר המלך ענתות לך על שדך כי איש מות אתה והיום הזה לא אמיתך כי נשאת את ארון ה' אלהים לפני דוד אבי וכי התענית בכל אשר התענה אבי וכתיב (שמואל ב יז כט) כי אמרו העם רעב ועיף וצמא במדבר רעב מלחם וצמא ממים ועיף ממאי לאו מרחיצה ודילמא מנעילת הסנדל אמר רב נחמן בר יצחק מהכא (משלי כה כה) מים קרים על נפש עיפה ואימא משתיה מי כתיב בנפש על נפש כתיב אלמא עיף מרחיצה הוא וכתיב וכי התענית בכל אשר התענה אבי.

נעילת הסנדל מנא לן דכתיב (שמואל ב טו ל) ודוד עולה במעלה הזיתים עולה ובוכה וראש לו חפוי והוא הולך יחף וכתיב וכי התענית בכל אשר התענה אבי:

תשמיש המטה מנא לן דכתיב (בראשית לא נ) אם תענה את בנותי ואם תקח נשים על בנותי אם תענה מתשמיש ואם תקח מצרות.

תנו רבנן אסור לרחוץ מקצת גופו ככל גופו ואם היה מלוכלך בטיט ובצואה רוחץ כדרכו ואינו חושש ואסור לסוך מקצת גופו ככל גופו ואם היה חולה או שיש לו חטטין בראשו סך כדרכו ואינו חושש.

תנא דבי מנשה ר' שמעון בן גמליאל אומר מדיחה אשה ידה אחת במים ונותנת פת לתינוק ואינה חוששת.

אמרו עליו על שמאי הזקן שלא רצה להאכיל בידו אחת וגזרו עליו שיאכיל בשתי ידיו מאי טעמא אמר אביי משום שיבתא פי' רוח רעה.

ת"ר ההולך להקביל פני רבו או פני אביו או פני מי שהוא גדול ממנו בחכמה עובר במים עד צוארו ואינו חושש.

איבעיא להו הרב אצל תלמיד מאי ולא איפשיטא הלכך אסור:

רבא שרא להו לבני עבר ימינא למיעבר לנטורי פירי א"ל אביי לרבא תניא דמסייע לך שומרי פירות עוברין עד צוארן במים ואינן חוששין:

רב יוסף שרא לבני תרבא


רבינו נסיםעריכה