רי"ף על הש"ס/בבא בתרא/דף כג עמוד ב
צורת הדף במהדורת ש"ס וילנא, באתר היברובוקס • באתר ספריאהלכות רב אלפס
דלשמיעה קאי ולא מצו מסלקו נפשייהו אבל מידי דמצו לסלוקי נפשייהו מסלקי ומסהדי וכן הלכתא:
(דף מג:) ת"ר מכר לו בית מכר לו שדה אין מעיד לו עליה מפני שאחריותו עליו מכר לו פרה מכר לו טלית מעיד לו עליה מפני שאין אחריותה עליו מאי שנא רישא ומאי שנא סיפא אמר רב ששת רישא בראובן שגזל [שדה] משמעון ומכרה ללוי ואתא יהודה וקא מערער דלא ליתי שמעון וליסהיד ללוי דניחא ליה דתיקום בידיה דהדרא ליה והוה נוגע בעדותו ואקשינן וכיון דאסהיד ליה ללוי דדיליה היא במאי נפקא לה מיניה הא לא מצי למיהדר ולמימר דדילי היא וליתיה השתא נוגע בעדותו ופרקינן דאמר ידענא דהאי ארעא לאו דיהודה היא ולא קא מסהיד דללוי היא וכיון דהכין קא מסהיד הוה ליה נוגע בעדותו דיכיל לאפוקה מלוי ואקשינן ובההיא זכותא דמפיק לה מלוי ליפקה מיהודה כלומר למה ליה לשמעון לאסהודי דלאו דיהודה היא לישבקה עד דנחית לה יהודה ומפיק לה מיניה [5]בזכותא דבעי לאפוקי מלוי ומפרקינן משום דאמר השני נוח לי והראשון קשה ממנו כלומר כגון שהיה לוי נוח לו ויהודה קשה ממנו משום הכין כיון דמסהיד דלאו דיהודה היא נוגע בעדותו הוא ואי בעית אימא לאו משום דיהודה קשה אלא כגון דאית ליה ליהודה סהדי דדיליה היא בין בקושטא בין בשקרא ואית ליה לשמעון נמי סהדי דדיליה היא ולוי לית ליה אלא חד סהדא דדיליה היא ואי שביק ליה ליהודה דאית ליה תרי סהדי דמפיק לה מלוי לא יכיל איהו לאפוקה מיניה דיהודה דאע"ג דאית ליה תרי סהדי דדיליה היא כיון דיהודה נמי אית ליה תרי סהדי דדיליה היא בידא דיהודה קיימא דאמור רבנן ארעא היכא דקיימא תיקום [6]הילכך צריך ליה שמעון לאסהודי בהדי ההוא חד סהדא דאית ליה ללוי דלאו דיהודה היא כי היכי דתיקום ארעא בידיה דלוי דניחא ליה דהדרא ליה למחר ([3]וליומא אחרא והוה ליה שמעון נוגע בעדותו ולהכי אין מעיד לו עליה) ואקשינן אי בגוזל ונגזל קיימא מתניתא ([3]ולאו כלוקח ומוכר בעלמא נינהו) אמאי קא מוקמת לה בלוקח מגזלן (דף מד.) לוקמה בגזלן גופיה ולימא הכי רישא בראובן שגזל שדה משמעון ואתא יהודה וקא מערער דלא ליתי שמעון וליסהיד דלאו דיהודה היא דניחא ליה דתיקום בידיה דראובן כי היכי דהדרא ליה ופרקינן האי דקא מוקמינן לה בלוקח מגזלן ולא קא מוקמינן בגזלן גופיה משום דקא בעי למיתנא סיפא מכר לו פרה מכר לו טלית דדוקא מכר דהוה ליה יאוש ושינוי רשות וקנייה לוקח דלא הדרא למארה משום הכין מעיד לו עליה דלאו נוגע בעדותו הוא דלא הדרא ליה אבל גזלן דהדרא מיניה למרה לא לסהיד דנוגע בעדותו הוא כיון דלא סגי ליה דלא למיתנא סיפא מכר משום הכין תנא רישא נמי מכר ואקשינן וסיפא [נמי] נהי דמגופא מייאש דקני לה לוקח ביאוש בעלים ושינוי רשות מדמיה דידה מי מייאש והא אית ליה מדינא [למישקל] דמי דההיא פרה או דמי דההוא טלית מגזלן גופיה וכיון דאית ליה למישקל דמי דידה מגזלן אי שביק ליה ליהודה לאפוקה מלוי לא מצי שקיל דמי מראובן דכיון דמייתי יהודה סהדי דדיליה היא לא מצי שמעון למישקל דמי מראובן משום דאמר ליה האי פרה לאו דידך הות אלא דיהודה הות וכבר אהדרה מיניה דלוי הילכך כד מסהיד ליה שמעון ללוי דלאו דיהודה היא נוגע בעדותו הוא ואמאי מעיד לו עליה ופרקינן לא צריכא דמית גזלן דמדמי [7][דידיה נמי] מייאש דאפי' מבניה לא מצי שקיל דמי דתנן הגוזל ומאכיל את בניו והמניח לפניהן פטורין מלשלם ותו אקשינן ולוקמה ביורש ולימא הכי רישא בראובן שגזל שדה משמעון ומת וירשה בנו ואתא יהודה וקא מערער לא ליתי שמעון ליסהיד לבן ראובן דניחא ליה [לשמעון] דהדרא ליה אבל גזל ממנו פרה וטלית ומת וירשה בנו מעיד לו עליה אמאי קא מוקמת בלוקח בשלמא אליבא דרבא דאמר בפרק הגוזל רשות יורש לאו כרשות לוקח דמי
נימוקי יוסף
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
רש"י (ליקוטים)
המאור הגדול
השגות הראב"ד
מלחמות ה' (לרמב"ן)
שלטי הגיבורים
חידושי אנשי שם
הגהות והערות
עין משפט
הגהות הב"ח
הגהות הב"ח על הרי"ף (בעל ה"בית חדש" על הטור)
הגהות חו"י
הגהות חו"י על הרי"ף (חוות יאיר)
הגהות מא"י
הגהות מא"י על הרי"ף (מעשה אילפס)