רי"ף על הש"ס/בבא בתרא/דף ד עמוד ב
צורת הדף במהדורת ש"ס וילנא, באתר היברובוקס • באתר ספריאהלכות רב אלפס
מצינא דאטרח. לא קא מיתדר לי. אמר ליה: [5]חוק לך בארעא או שוף אכריסך! עול ושוף ופוק. אמר רב חמא: דינא קאמר ליה. והני מילי דלא מטו כשורי למטה מעשרה. אבל מטו כשורי למטה מעשרה, מצי א"ל: למטה מעשרה רשותא [6]דידי היא ולא משעבידנא לך. והני מילי דלא אתנו אהדדי. אבל אתנו אהדדי, סתר ובני. ועד כמה? אמר רב הונא בריה דרב יהושע: כד נקיט איניש איסורייתא דמחוזא והדר. ההוא גברא דהויא קא בני אשיתא אחורי כוי דחבריה. א"ל: קא מאפילת עלי. א"ל: סכרינא להאי ועבדינא לך כוי מלעיל. מרעת לה לאשיתאי. קסתרנא לה עד הכא, ובנינא לה, ועבדינא לך כוי מלעיל. א"ל: אשיתא פלגא חדתא ופלגא עתיקא לא קיימא. א"ל: סתרנא ליה לכוליה ביתא, ובנינא ליה, ועבדינא לך כוי מלעיל. לית לי דוכתא דדיירנא בה. אוגרנא לך! לא מצינא דאיטרח. אמר רב חמא: דינא קאמר ליה, ואע"ג דדייר ביה לתיבני וציבי. הנהו [בי] תרי אחי דפליגי - חד מטייה אספלידא, וחד מטייה תרביצא. אתא ההוא דתרביצא, קא בני אשיתא אפומא דאספלידא. א"ל קא מאפילת עלי. א"ל: בדידי קא בנינא. אמר רב חמא: דינא קאמר ליה. א"ל [7]רב אחא לרב אשי: ומ"ש מהא דתניא: האחין שחלקו - אחד נטל שדה פרדס, ואחד נטל שדה לבן - יש לבעל פרדס ארבע אמות בשדה הלבן, שע"מ כן חלקו. א"ל: התם - דעלו להדדי. הכא - דלא עלו אהדדי. אטו בשופטני עסקינן דעלו באשיאתא והורדי ולא עלו באוירא. ולימא ליה: עד האידנא הוה לי אספלידא, השתא אית לי אינדרנא!? אמר רב שימי בר רב אשי: שמא בעלמא פליג ליה. מי לא תניא: האומר: בית כור אני מוכר - אע"פ שאין לו אלא לתך אחד, הגיעו, שלא מכר לו אלא שמא, והוא דקרו בית כור. הכי השתא: התם - שמא בעלמא מזבנא ליה, הכא - מצי א"ל: דיירנא ביה כי דדיירי ביה אבהתא. (דף ז:) נהרדעי לטעמייהו, דאמר רב נחמן אמר שמואל: האחין שחלקו - אין להם דרך זה על זה, ולא חלונות זה על זה, ולא סולמות זה על זה, ולא אמת המים זה על זה, והזהרו בהן: שהלכות קבועות הן. ורב אמר: יש להן. ההוא שטרא דיתמי דנפק תברא עליה. אמר רב חמא: לא מקרע קרעינן ליה, ולא אגבויי מגבינן ביה. אגבויי לא מגבינן ביה, דהא נפק תברא עליה. ומקרע לא קרעינן ליה, דילמא לכי גדלי יתמי, מייתי ראיה, ומרעי ליה לתברא. [8]שלחה רב אחא בר רב לקמיה דרבינא: הלכה מאי? שלח ליה: הלכתא כוותיה דרב חמא, לבר מתברא, דאחזוקי סהדי בשקרי לא מחזקינן. מר זוטרא בריה דרב מרי אמר: בהא הלכתא נמי כרב חמא, דאם איתיה דתברא מעליא הוא, איבעי ליה לאפוקי בחיי אבוהון, ומדלא אפקיה בחיי אבוהון, ש"מ: ציורי ציירי. וכן הלכתא:
מתניתין: כופין אותו לבנות בית שער ודלת לחצר. רשב"ג אומר: לא כל החצרות ראויות לבית
נימוקי יוסף
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
רש"י (ליקוטים)
המאור הגדול
השגות הראב"ד
מלחמות ה' (לרמב"ן)
שלטי הגיבורים
חידושי אנשי שם
הגהות והערות
עין משפט
הגהות הב"ח
הגהות הב"ח על הרי"ף (בעל ה"בית חדש" על הטור)
הגהות חו"י
הגהות חו"י על הרי"ף (חוות יאיר)
הגהות מא"י
הגהות מא"י על הרי"ף (מעשה אילפס)
- ^ בגמ' ליתא ד' תיבות אלו חוק לך בארעא או (ג"א)
- ^ בד"ס ובד"ק הגי' דתתאי
- ^ בגמ' איתא א"ל רבינא לרב אשי (ג"א)
- ^ בגמ' איתא א"ל רב אחא בריה דרבא לרבינא (ג"א)
- ^ בגמ' ליתא ד' תיבות אלו חוק לך בארעא או (ג"א)
- ^ בד"ס ובד"ק הגי' דתתאי
- ^ בגמ' איתא א"ל רבינא לרב אשי (ג"א)
- ^ בגמ' איתא א"ל רב אחא בריה דרבא לרבינא (ג"א)