רוקח על שיר השירים ד

א

הנך יפה [רעיתי הנך יפה עיניך יונים מבעד] (וגומר) לצמתך – מדבר בכהן גדול שמזכיר השם ביום הכיפורים. הנך אותיות כהן, מבעד – כד"א "וכפר בעדו ובעד ביתו"⁴⁸¹, לצמתך – ביום צום.

דבר אחר, מבעד אותיות בם עד – הקב"ה עד בישראל. לצמתך גי' תפילין. וזה שסמך לו שערך – לשון שיער, על השיער הם⁴⁸². צמתך בא"ת ב"ש היאל אותיות אליה – אליהו הנביא.

דבר אחר, לצמתך בא"ת ב"ש אלהיך – ועל יחודו אתם מומתים וצמותים ונהרגים, וזהו לצמתך – נצמתים.

דבר אחר, מבעד לצמתך שערך – כמו שנאמר "שערו היה נראה בין ציץ למצנפת ששם מניח תפילין"⁴⁸³, וזהו מבעד לצמתך – נראה שערך.

מהר גלעד – הר הבית, הר שהוא גל "עדי עד"⁴⁸⁴, וזהו גלעד.

ב

שניך כעדר הקצובות – שיניך⁴⁸⁵, שיני נייך, סנהדרין⁴⁸⁶.

שינייך – מה השן אוכלת אף המזבח שורף הקרבנות. כעדר הקצובות – התמידין שהן קצובין – "את הכבש אחד תעשה בבוקר ואת הכבש השני תעשה בין הערביים"⁴⁸⁷. הקצובות גי' אחד בבקר ואחד בערב⁴⁸⁸.

דבר אחר, כעדר הקצובות – ישראל נמנין לדבר מצוה, כ"ד משמרות כהונה וכ"ד משמרות לויה⁴⁸⁹. כעדר הקצובות ס"ת ת"ר, הן ת"ר אלף, וזהו הקצובות – כך מנינם.

כעדר הקצובות גי' אלו הן הנשמות⁴⁹⁰, שעלו מן הרחצה ר"ל טובלין.

הקצובות שעלו מן ר"ת משה, מנה וקצב את ישראל.

דבר אחר, שעלו מן הרחצה – בנות ישראל עולות מן הטבילה. הקצובות – מונים ז' נקיים וקוצבות בקצב – "וספרה לה שבעת ימים ואחר תטהר"⁴⁹¹.

דבר אחר, הנשמות לאחר שסובלין דינן, מרחיצין אותן ומלבישין אותן ובאות לפני השכינה.

דבר אחר, "ונבקע הר הזתים מחציו"⁴⁹², ודרך אותה בקיעה יעלו המתים ויחיו⁴⁹³, וזהו כעדר הקצובות. שעלו מן הרחצה אותיות מן הר חצה – ר"ל מן ההר שחצה לשנים.

דבר אחר, מן הרחצה אותיות מנהר חצה – במדבר הנהר נחצה לכמה פלגים, לכל דגל וכל שבט⁴⁹⁴, והיו בנות ישראל טובלות בו. וכן בנהר העתיד לצאת מבית המקדש⁴⁹⁵ יהיה נחצה⁴⁹⁶ שנאמר "חצים אל הים הקדמוני [האחרון]"⁴⁹⁷ (וכו'), ויהיו טובלות בו שנאמר "מקור נפתח... לחטאת ולנידה"⁴⁹⁸.

דבר אחר, כעדר הקצובות שעלו מן הרחצה – מן ה' רחצה, ר"ל מן ה' רחיצות – ה' טבילות שכהן גדול טובל ביום הכפורים⁴⁹⁹.

שכלם מתאימות ושכלה אין בהם – שכלם מתאימות סביב הר סיני לקבל התורה⁵⁰⁰, והיו נטהרין ורוחצין⁵⁰¹ כדי לקבלה בטהרה, וזהו שעלו מן הרחצה ושכלה אין בהם, לא היו בהן בעלי מומין⁵⁰².

דבר אחר, ביום הכפורים ישראל רוחצין קודם וטובלין⁵⁰³ כמלאכים שכלם מתאימות בתפילה⁵⁰⁴.

ושכלה אין בהם – אלו השבטים, ושכלה גי' שבטים.

אין בהם אותיות נביא – אין ביזוי ושיכול בנביאים.

ושכלה אין בהם – בישראל, "ואותך לא אעשה כלה"⁵⁰⁵.

ג

כחוט השני שפתותיך – זה אברהם שאמר "אם מחוט ועד שרוך נעל"⁵⁰⁶.

דבר אחר, כחוט – זה חוט שהיה חוגר באמצע המזבח. השני לשון אדום, כי חוט מפסיק בין דמים העליונים לדמים התחתונים⁵⁰⁷, וזהו השני.

סנהדרין קטנה בגי' כמניין חוט⁵⁰⁸.

השני גי' שס"ה, כנגד שס"ה לאוין ושס"ה ימים בשנה.

דבר אחר, השני לשון לימוד כמו "ושננתם"⁵⁰⁹. שפתותיך בגי' מקרא משנה תלמוד.

ומדברך נאוה – היו נאים במדבר כשהיו חונים דגלים דגלים, וזהו ומדברך נאוה.

דבר אחר, אפילו כשירושלים שממה כמדבר אפילו הכי נאוה הוא – אין הקדושה זזה משם⁵¹⁰.

דבר אחר, ומדברך נאוה, ומדברך – במ' יום דבורך נאוה, שקיבלו התורה ואמרו נעשה ונשמע.

דבר אחר, ומדברך – "משה ידבר והאלהים יעננו בקול"⁵¹¹.

דבר אחר, ומדברך נאוה – נהוגיך יפה, תרגום של "וינהג"⁵¹² – "ו(י)דבר". מנהגים נאים לישראל – הולכים לבתי כנסיות ואומרים קדיש וברכו וקריאת שמע ותפילות.

דבר אחר, ומדברך נאוה – דיבור⁵¹³, התורה והתפילה. ומדברך נאוה – "הטיבו (את) [כל] אשר דיברו"⁵¹⁴.

כפלח הרמון רקתך – ריקנים שבך מלאים מצות כרימון⁵¹⁵.

דבר אחר, כפלח – זה כהן גדול העובד ופולח פולחן בפעמונים ורמונים, וזהו כפלח הרמון. פלח גי' כהן גדול. כהן הדיוט לובש ד' בגדים וכהן גדול לובש כפול שהן ח', וזהו כפלח – כפל ח'. הרימון – מלא כרימון. דבר אחר, "פעמון ורימון"⁵¹⁶.

דבר אחר, כפלח הרימון רקתך זש"ה "צדיק כתמר יפרח"⁵¹⁷, ככף תומר שהוא לח ונוטלים לולב לח ולא יבש וד' מינים לחים⁵¹⁸, כפלח אותיות כף לח – "כפות תמרים"⁵¹⁹, הרימון – מלאים מצות כרימון⁵²⁰.

כפלח הרימון רקתך בגי' לשכת (ה)גזית⁵²¹.

[הרמון] רקתך מבעד לצמתך בגי' ריקנים שבך מלאים מצות כרימון⁵²².

ד

כמגדל דוד – זה בית המקדש⁵²³, כמגדל דוד בגי' מאה אמה⁵²⁴ היה⁵²⁵. כמגדל דוד ר"ת כ"ד, שם היה כ"ד משמרות⁵²⁶.

דבר אחר, כמגדל דוד צוארך – עתידין להיות ישראל ארוכים כגובה בית המקדש ק' אמה⁵²⁷, וזהו כמגדל דוד צוארך, וכתיב "בנותינו [כזויות] מחוטבות תבנית היכל"⁵²⁸.

דבר אחר, צוארך – מה צוארך בגובה, אף בית המקדש בגובה⁵²⁹. בנוי לתלפיות – מהו בנוי? בנוי לתפארה. לתלפיות – שכל פיות באות שם לתפלה⁵³⁰. לתלפיות אותיות לתפילות. דבר אחר, תל היא ושממה, ועתיד להתייפות⁵³¹.

דבר אחר, לתלפיות – לחיבור – "מחברת"⁵³² תרגום "בית לופי", כלומר "כעיר שחברה לה"⁵³³ – ירושלים העליונה והתחתונה⁵³⁴. וזהו בנוי – כמו ירושלים העליונה הבנויה.

דבר אחר, לתלפיות כמו "מלפנו מבהמות (ה)ארץ"⁵³⁵ – הכל לומדין מאותו מגדל אומנות בנינים.

אלף המגן תלוי עליו – זה אברהם – "אנכי מגן לך"⁵³⁶.

דבר אחר, אלף המגן – סנהדרין – "החרש והמסגר אלף"⁵³⁷.

המגן – להגין בפני צ"ח תוכחות⁵³⁸ כמניין המגן, ולהגין בפני חץ. המגן אותיות גהנם – להגין בפני גהנם.

המגן – ה' מגן, ה' חומשי תורה מגן. המגן – הם גן, הם ג"ן פרשיות שבחומש, בראשית נח לך לך וכו', ג"ן.

תלוי – ג' בקרייה "אלף המגן תלוי", "קללת אלקים תלוי"⁵³⁹, "והנה... אבשלום תלוי בָּאֵלָה"⁵⁴⁰, קרי ביה "תלוי בְּאֵלֶּה" – "ארור מקלה אביו"⁵⁴¹ וזהו "קללת אלקים".

אלף המגן תלוי עליו – אלף המגן למוד⁵⁴² עליו – סנהדרין,  ב' סנהדרין קטנה היו בירושלים⁵⁴³, הרי כמניין עליו⁵⁴⁴. כל שלטי – שלטים בגבורת תורתן – הסנהדרין⁵⁴⁵.

ה

שני שדייך – נשיא ואב בית דין.

שני שדיך גי' אלו הם משה ואהרן⁵⁴⁶.

שני שדייך – שני משיחים⁵⁴⁷.

כשני עפרים – יהושע וכלב.

תאמי צביה חסר⁵⁴⁸ ו' – ו' שסדרו את התלמוד זוגות זוגות כמשה ואהרן – ר' ור' נתן, ר' חייא ור' אושעיה, רבינא ורב אשי, הרי ו'.

דבר אחר, כשני עפרים – משה ואהרן⁵⁴⁹, והן תאמי צביה – לא זה גדול מזה ולא זה גדול מזה⁵⁵⁰.

תאמי גי' תנא – תנאים.

הרועים בשושנים – יש בשיר השירים שושנת⁵⁵¹, (ב)[כ]שושנה⁵⁵², שושנ[ים](ה)⁵⁵³, (כ)[ב]שושנים⁵⁵⁴ – ח', תדרוש כך – ש"ו שנה, הרי ג' מאות ושש שנים כך ש"ו שנה. ש"ו שנה ח' פעמים, כולך כ"ד מאות ומ"ח שנה, כך מבריאת עולם עד מתן תורה.

ו

עד שיפוח היום – זה היה בימי אברהם שנאמר "פתח האהל כחם היום"⁵⁵⁵, וזהו שיפוח היום. ונסו הצללים – באותה שעה נגלית עליו שכינה⁵⁵⁶ ופמליא של מעלה, שנאמר "וירא אליו"⁵⁵⁷. וזהו אלך לי אל הר המור – זה אברהם⁵⁵⁸. אל גבעת הלבונה – זה שרה, המבשר אותה על אודות יצחק⁵⁵⁹.

דבר אחר, אלך לי אל הר המור – הר המוריה⁵⁶⁰, מקום שהשכינה תבא שמה לעתיד. אל גבעת הלבונה – מקום מוקטר לבונה וסמים⁵⁶¹. אל גבעת הלבנה גי' בירושלים.

דבר אחר, לגן עדן. הר גבעה – אברהם ושרה⁵⁶².

דבר אחר, הלבונה – מקום המלבין לעוונות ישראל⁵⁶³. הלבונה – גדולה כלבנון. הלבונה – וכתיב "קח לך לבינה... וחקות עליה עיר את ירושלים"⁵⁶⁴.

אל הר המור אל גבעת הלבונה ר"ת בגי' ך', זה אברהם שהיה (כ"ב) [בכ'] דורות⁵⁶⁵.

ז

כלך יפה – זה אברהם שהיה בדור כ'⁵⁶⁶, לכך הפסוק מתחיל ומסיים בכ', כ' דורות.

דבר אחר, כלך יפה – מתחיל ומסיים בכ', הן מ' יום קידוש מתן תורה⁵⁶⁷, וכתיב ומום אין בך, לא היה בהן בעלי מומין⁵⁶⁸.

דבר אחר, כלך גי' ע', "ע' נפש"⁵⁶⁹ – כלם צדיקים.

כלך – ע' זקנים, ומום אין בך – בסנהדרין⁵⁷⁰.

כלך – כ' דברות לך.

כלך יפה – מתחיל ומסיים בכ', מנייני ישראל "מבן עשרים שנה ומעלה"⁵⁷¹.

יפה גי' דניאל – בתפילה.

ומום אין בך – ביעקב אבינו⁵⁷².

כלך יפה רעיתי ומום אין בך⁵⁷³, ומום אין בך – ⁵⁷⁴שני חיי אברהם.

רעיתי ומום אין ר"ת אור – "בית יעקב לכו ונלכה באור ה'"⁵⁷⁵.

רעיתי ומום אין בך אותיות ראובן, לא היה חייב באותה מעשה – "וישכב את בלהה"⁵⁷⁶. אין בך – נביא⁵⁷⁷.

כולם צדיקים⁵⁷⁸ ומום אין בך – יעקב ובניו⁵⁷⁹, ויעקב היה בב"ך דורות.

דבר אחר, ומום אין בך – בתורתך⁵⁸⁰, כ"ב אותיות.

דבר אחר, בס' ריבוא מעט יותר כמניין אין.

ומום אין בישראל שיקבלו כ' דברות⁵⁸¹, אין בך – אותיות באנכי, שקבלתם "אנכי".

ח

"אין בך" אותיות נביאך. אתי מלבנון כלה – "אין בך". כיון ש"מום אין בך", נביאך תשורי – אותיות שירות, כשיגיעו להרי אמנה יאמרו שירה⁵⁸², תשורי לעשות שירות.

תשורי אותיות יתושר – לי בשרות מראש אמנה – אברהם⁵⁸³, ראש המאמינים שנאמר "והאמין בה'"⁵⁸⁴. אמנה ג' בקרייה "הלא טוב אמנה"⁵⁸⁵, "אנחנו כורתים (ברית) אמנה"⁵⁸⁶, תשורי מראש אמנה. אברהם מראש אמנה, ו"נעמן גר תושב היה"⁵⁸⁷, וזהו "הלא טוב אמנה", לא רצה לעבוד ע"ז מעתה⁵⁸⁸. תשורי מראש אמנה ר"ת אמת – אמת אמנה.

ממעונות אריות – הן אומות, אריות נמרים לשון רבים, הן ד' מלכיות⁵⁸⁹.

ט

לבבתני (אחותי כלה) – ב' בפסוק, ב' פעמים⁵⁹⁰ אומרים קריאת שמע, וכתיב "על לבבך"⁵⁹¹. וזה שנאמר באחת מעיניך – באחת קרי, באחד כתיב – קריאת שמע שיש בה "ה' אחד"⁵⁹².

דבר אחר, לבבתני – תפילה בכל לב⁵⁹³. ב' לבבתני – ב' תפלות חובה ליום⁵⁹⁴.

באחד ענק מצורניך – זה אברהם, וכתיב "האדם הגדול בענקים"⁵⁹⁵.

י

מה יפו דודיך אחותי כלה – מ"ה צדיקים⁵⁹⁶. מה יפו א', מה טובו ב' – בב' עולמות.

וריח שמניך גי' אברהם יצחק ויעקב.

מכל בשמים – טובים דברי תורה מכל בשמים.

דבר אחר, מכל בשמים – חביבין תשובות ותפילות של ישראל משל מלאכים⁵⁹⁷, וזהו וריח שמניך מכל בַּשָּׁמַיִם.

יא

נפת תטופנה – פסוק זה ראשו וסופו נ', כנגד נ' שערי בינה⁵⁹⁸.

שפתתיך כלה גי' הם המה משיח בן דוד ומשיח בן אפרים⁵⁹⁹, ובמדרש דרשו עליהם⁶⁰⁰.

נפת תטופנה ב', "כי נפת תטפנה שפתי זרה"⁶⁰¹, הן מינים המהפכים תורה למינות. נפת תטופנה שפתותיך כלה בדברי תורה⁶⁰².

דבר אחר, תטופנה – אלו דברי נבואה כמו שנאמר "אל תטיפו"⁶⁰³.

נפת... דבש וחלב – נפת א', דבש ב', וחלב ג' – התורה שהיא משולשת. נפת דבש (ו)חלב גי' דברי תורה⁶⁰⁴, מ"ט יותר כנגד שנדרשת מ"ט פנים⁶⁰⁵.

נפת... דבש וחלב ס"ת שבת, ג' כנגד ג' סעודות.

וריח שמניך (שלמותיך) – יהיו תחת שלמותיך, שלא לפרסם⁶⁰⁶.

דבר אחר, וריח שלמותיך כריח הגן⁶⁰⁷.

מתי מדבר היו בגדיהן עליהן ומעלין ריח טוב? חזנהו דהוו גני אפרקדייהו כמאן דמיבסמי⁶⁰⁸.

כריח לבנון – וכתיב "וריח לו כלבנון"⁶⁰⁹, כבית המקדש.

ריח ל' אותיות לריח – הקטורת היה הולך⁶¹⁰.

לריח שלמותיך – בגדי הצדיקים בגן עדן⁶¹¹.

שלמותיך – בגדי כהונה⁶¹².

יב

גן נעול – זו גן עדן או עולם הבא⁶¹³.

דבר אחר, גן נעול – אלו הבתולות והבעולות והזכרים⁶¹⁴. נעול גי' יוסף – נעל עצמו מן הערוה⁶¹⁵.

גן נעול מעין חתום – פלוגתא דרב ולוי בדמי טומאה ובדמי טהרה, אם מעין אחד או שני מעיינות⁶¹⁶. גל דכתיב "ושלשים יום ושלשת ימים תשב בדמי טהרה"⁶¹⁷ כמניין גל. כתיב גן וכתיב גל, הרי כאן הסיפור של ימי יולדת נקבה – נעול מעיין.

מעיין – אותו עולם, זה עולם הבא.

מעיין חתום – הקץ שנאמר סתום וחתום דבר⁶¹⁸.

דבר אחר, מעין חתום גי' בארבעים סאה⁶¹⁹, שהיא טובלת.

יג

שלחייך פרדס רמונים ר"ת שפר – שלחיך פרדס שפר – נאים והדורים.

דבר אחר, שלוחיך⁶²⁰ הם בפרדס רמונים – שליח צבור הגון, וזהו שלוחיך.

דבר אחר, שלוחיך – הם משה ואהרן⁶²¹, הנביאים או כהנים, המקריבים בעד ישראל, וזהו שלוחיך.

דבר אחר, שלוחיך – זה אליהו הנביא⁶²² או המשיחים.

דבר אחר, שלחיך פרדס רמונים – זו הקטורת⁶²³, "פיטום הקטורת, הצרי והצפורן החלבנה והלבונה משקל שבעים שבעים מנה"⁶²⁴, הרי פ"ר⁶²⁵ מנים. "מור וקציעה נרד וכרכום משקל ט"ז ט"ז [מנה], קשט שנים עשר, וקלופה שלשה, וקנמון ט'"⁶²⁶, הרי כמניין⁶²⁷ מנים של הקטורת. פרדס רימונים ס"ת סם – "קח לך סמים"⁶²⁸.

עם פרי מגדים – ארץ ישראל שבה היא הכל⁶²⁹, עם פרי גי' ת', כנגד ת' פרסה⁶³⁰.

עם פרי מגדים ס"ת מים, כי מימי הבאר במדבר מצמחים להן אילנות ופירות⁶³¹.

שלחיך – בזה הפסוק יש ד' דברים ובפסוק שאחריו ח' דברים הרי י"ב, כנגד י"ב שבטים⁶³².

יד

עם נרדים נרד ר"ת ענן, הענן במדבר היה מלא ריח. נרד וכרכום קנה וקנמון – הכל כמו שכתבנו⁶³³.

נרדים ב' נרד ג' – התורה משולשת או כהנים לוים וישראלים.

טו

מעין גנים באר... ונזלים – התורה משולשת⁶³⁴.

מעין גנים באר [מים חיים] (וכו') – במדבר⁶³⁵

דבר אחר, נהרי גן עדן⁶³⁶, ונהר שיצא מבית קדשי קדשים⁶³⁷.

"גל" א' "מעין" ב'⁶³⁸ מעין ג' באר ד' ונוזלים ה', כנגד ה' חומשי תורה. ואם תחשוב "שלוחיך"⁶³⁹ הרי ו', כנגד ו' סדרי משנה, או תחשוב ונוזלים לשון רבים, הרי ו'.

באר מים – אברם באותיות, בזכות אברהם שאמר "יקח נא מעט מים"⁶⁴⁰.

באר – לבאר תורה⁶⁴¹.

ונוזלים מן לבנון – מבית המקדש, "ומעיין מבית ה' יצא"⁶⁴².

דבר אחר, מן לבנון – מגן עדן⁶⁴³.

דבר אחר, הכל על התורה – "באר מים חיים"⁶⁴⁴.

דבר אחר, ונוזלים – מה שנתנבאו הנביאים, וזה נוזלים – הכל מבית המקדש קבלו⁶⁴⁵, וזהו לבנון. ונוזלים גי' אל הנביאים.

באר מים חיים – רמ"ח מצות עשה. נוזלים מן לבנן גי' שס"ה – מצות לא תעשה, ונוזלים מן לבנון.

טז

עורי צפון ובואי תימן – אלו גליות⁶⁴⁶ – "אומר לצפון תני ולתימן אל תכלאי"⁶⁴⁷.

עורי צפון ר"ת עץ – לולב מעלה ומוריד מוליך ומביא⁶⁴⁸ צפון ודרום.

ובואי תימן – ובואי ד' בקרייה, "ובאי שכבי עמו"⁶⁴⁹, "ובואי אל המלך"⁶⁵⁰, "ובואי בחשך"⁶⁵¹, וכולן על תשמיש המטה. "ובאי אל המלך" – כי בת שבע קינחה בי"ג מפות כי שמשה מטתה⁶⁵². "ובואי חשך" – שכבי עמו, מאפיל בטליתו ומשמש⁶⁵³. "ובאי שכבי". עורי צפון ובואי תימן – לעולם יתן מטתו בין צפון לדרום⁶⁵⁴.

הפיחי גני – ריח גן עדן.

דבר אחר, עורי – עורי המתים, תבא הרוח מצפון ותימן בתוך המתים, וזהו הפיחי גני, כמו שנאמר "מארבע רוחות באי הרוח ופחי בהרוגים האלה"⁶⁵⁵. וזהו הפיחי – יחי המת, וזהו "ופחי בהרוגים האלה ויחיו" וזה הפיחי – יחי.

דבר אחר, עורי צפון ובואי תימן – זה רוח הקדש הפיחי. הפיחי בנביאים, וזהו גני גי' נביא.

יזלו בשמיו – דברי תורה. יזלו גי' גן – החומש ג"ן פרשיות.

דבר אחר, בשמיו גי' משיח, יבא דודי לגנו – לבית משכבו ומקדש, ויאכל פרי מגדיו – יקבל קרבנות⁶⁵⁶. ובית שני עמד ויאכל פרי מגדיו גי' תך, כך עמד בית שני.

הערות

הערה 481: ויקרא טז:ו

הערה 482: מסכת תפילין א:י, מכילתא דרשב"י יג:ח

הערה 483: זבחים יט, ערכין ג:

הערה 484: תהלים קלב:יד, ראה שיר רבה ד:ד, מדרש לקח טוב

הערה 485: ראה מדרש לקח טוב

הערה 486: נראה דצ"ל "שניך" גי' סנהדרין (ואחד אינו מן המנין), שיר רבה ד:ד:ז

הערה 487: במדבר כח:ד, שיר רבה ד:ד:ו

הערה 488: (ואחד אינו מן המניין)

הערה 489: שיר רבה ד:ד:ה

הערה 490: חסר י'

הערה 491: ויקרא טו:כח

הערה 492: זכריה יד:ד

הערה 493: תהלים עב:טז, כתובות קיא:

הערה 494: תנחומא קדושים ז, ילקוט נ"ך תקסז, מדרש אגדה ויקרא יט:כג

הערה 495: יואל ד:יח, זכריה יד:ח, שקלים ו:ג

הערה 496: פרקי דרבי אליעזר נא, ילקוט נ"ך שפג

הערה 497: זכריה יד:ח

הערה 498: זכריה יג:א

הערה 499: יומא ג:ג

הערה 500: ראה רש"י שמות יט:ב

הערה 501: שמות יט:י, ראה הלכות מקואות א:ב

הערה 502: ילקוט, מכילתא שמות כ:יד. וכן כתוב בהרבה מדרשים על "ומום אין בך" (שיר ד:ז)

הערה 503: זוהר פנחס ריד:

הערה 504: תפילת יוצר אור, רש"י ישעיהו ו:ג

הערה 505: ירמיה מו:כח

הערה 506: בראשית יד:כג, ילקוט

הערה 507: שיר רבה ד:ד:ז, ילקוט, מדות ג:א

הערה 508: סנהדרין א:ו

הערה 509: דברים ו:ז, ראה מדרש לקח טוב

הערה 510: תנחומא משפטים ד, תנחומא ישן שמות י, שמות רבה ב:ב, מדרש תהלים יא:ד, ילקוט נ"ך קצה

הערה 511: שמות יט:יט

הערה 512: בראשית לא:יח, שמואל א:כג:ה, תהלים עח:כו

הערה 513: מדרש לקח טוב, רש"י

הערה 514: דברים ה:כה

הערה 515: שיר רבה, ילקוט, רש"י, ברכות נז.

הערה 516: שמות לט:כו

הערה 517: תהלים צב:יג

הערה 518: סוכה ג:א-ה

הערה 519: ויקרא כג:מ

הערה 520: משמע שכאן מדובר על צדיקים

הערה 521: (ואחד אינו מן המנין. דה"ט)

הערה 522: חסר ב', ויכולים להוסיף המילים ואחד אינו מן המנין

הערה 523: שיר רבה, ילקוט, מדרש לקח טוב

הערה 524: מלכים א:ז:ב

הערה 525: ואחד אינו מן המנין

הערה 526: תענית ד:ב

הערה 527: בבא בתרא עה.

הערה 528: תהלים קמד:יב

הערה 529: שיר רבה, מדרש לקח טוב

הערה 530: שיר רבה, ילקוט, מדרש לקח טוב, ברכות ל.

הערה 531: ילקוט

הערה 532: שמות כו:ד

הערה 533: תהלים קכב:ב

הערה 534: תענית ה.

הערה 535: איוב לה:יא, רש"י כאן

הערה 536: בראשית טו:א, שיר רבה, ילקוט, שיר זוטא, מדרש לקח טוב

הערה 537: מלכים ב:כד:טז

הערה 538: תנחומא נצבים א, רש"י דברים כט:יב

הערה 539: דברים כא:כג

הערה 540: שמואל ב:יח:י

הערה 541: דברים כז:טז

הערה 542: כמו "אם היה כהן או עני למודים לאכל אצלו" (דמאי ד:ד)

הערה 543: סנהדרין יא:ב, סנהדרין פח:

הערה 544: (נ"ל פירושו סנהדרי גדולה עם ב' סנהדרין קטנה הם כמניין עליו [ואחד אינו מן המנין], ונראה להגיה וב' סנהדרין כו'. דה"ט)

הערה 545: רש"י

הערה 546: (נ"ל ואהרון מלא... ויצא החשבון מכוון כי אחד אינו מן המניין דה"ט). שיר רבה, ילקוט, שיר זוטא, תנחומא שמות יב, שמות רבה א:לה, מדרש לקח טוב, רש"י

הערה 547: תרגום

הערה 548: נראה דצ"ל מלא

הערה 549: תרגום

הערה 550: שיר רבה, ילקוט, מכילתא יב:א, רש"י

הערה 551: שיר ב:א

הערה 552: שיר ב:ב

הערה 553: שיר ה:יג, ו:ב

הערה 554: שיר ב:טז, ד:ה, ו:ג, ז:ג

הערה 555: בראשית יח:א, שיר רבה, ילקוט

הערה 556: בבא מציעה פו:, רש"י בראשית יח:א

הערה 557: בראשית יח:א

הערה 558: שיר רבה, שיר זוטא

הערה 559: בראשית יח:י

הערה 560: ילקוט, תרגום, מדרש לקח טוב

הערה 561: ילקוט, תרגום, בראשית רבה נה:ז

הערה 562: ילקוט

הערה 563: מדרש לקח טוב, יומא לט:

הערה 564: יחזקאל ד:א

הערה 565: אבות ה:ב

הערה 566: אבות ד:ב

הערה 567: שמות כד:יח, מנחות צט:

הערה 568: שיר רבה, ויקרא רבה יח:ד, במדבר רבה יג:ח

הערה 569: שמות א:ה

הערה 570: ילקוט, יבמות קא, קדושין עו:, סנהדרין לו:

הערה 571: שמות ל:יד, לח:כו; במדבר א ט"ו פעמים, יד:כט, כו:ב, כו:ד, לב:יא; עזרא ג:ח; דברי הימים א:כג:כד

הערה 572: שבת לג:, בראשית לב:יח

הערה 573: שיר זוטא

הערה 574: בגי'

הערה 575: ישעיהו ב:ה

הערה 576: בראשית לה:כב

הערה 577: לקמן "אין בך" אותיות נביאך. ואולי אין מום ויש נביא – הושע (בראשית רבה פב:יא)

הערה 578: נ"ל פירוש על "כלך יפה"

הערה 579: שיר רבה, ויקרא רבה לו:ה

הערה 580: ראה תהלים יט:ח

הערה 581: שיר רבה, ילקוט, ויקרא רבה יח:ד, במדבר רבה יג:ח

הערה 582: ילקוט, ראה סנהדרין צא:

הערה 583: ילקוט

הערה 584: בראשית טו:ו, שיר רבה, מדרש לקח טוב

הערה 585: מלכים ב:ה:יב

הערה 586: נחמיה י:א

הערה 587: גיטין נז:, סנהדרין צו:

הערה 588: ראה רש"י

הערה 589: ילקוט, מדרש לקח טוב

הערה 590: שיר רבה

הערה 591: דברים ו:ו

הערה 592: דברים ו:ד

הערה 593: תענית ב.

הערה 594: ברכות כז:

הערה 595: יהושע יד:טו, רש"י כאן

הערה 596: ראה מדרש לקח טוב, חולין צב.

הערה 597: חולין צב.

הערה 598: ראש השנה כא:

הערה 599: ואחד אינו מן המנין, ילקוט

הערה 600: שיר זוטא, סוכה נג, תנחומא בראשית א, וראה מדרש לקח טוב

הערה 601: משלי ה:ג

הערה 602: ילקוט, רש"י

הערה 603: מיכה ב:ו, שיר רבה

הערה 604: ילטוט

הערה 605: מדרש תהלים יב:ג, ויקרא רבה כו:ב, תנחומא חוקת ד, פסיקתא דרב כהנה ד

הערה 606: אולי כוותנו בפשט, צניעות (ראה שיר רבה, מדרש לקח טוב). או שלא לפרסם בדברי תורה (בבא מציעא כג:), או בענין בית המקדש (מלכים ב:כ:יג-יד)

הערה 607: שיר רבה, סנהדרין לז.

הערה 608: בבא בתרא עג:-עד.

הערה 609: הושע יד:ז

הערה 610: תמיד ג:ח, יומא לט:

הערה 611: זוהר נח סו.

הערה 612: תרגום, רש"י

הערה 613: תרגום

הערה 614: שיר רבה, ילקוט, מדרש לקח טוב

הערה 615: שיר רבה

הערה 616: נדה לה:

הערה 617: ויקרא יב:ד

הערה 618: "סתום הדברים וחתום" (דניאל יב:ד), או "סתמים וחתמים הדברים" (דניאל יב:ט)

הערה 619: (נ"ל להגיה גי' כו' וזה הוא במי מקוה בארבעים סאה. דה"ט)

הערה 620: שיר רבה, ילקוט

הערה 621: ילקוט

הערה 622: שיר רבה

הערה 623: ילקוט, שיר זוטא, במדבר רבה יג:כ

הערה 624: כריתות ו.

הערה 625: "פרדס רמונים" ר"ת פ"ר

הערה 626: כריתות ו.

הערה 627: שלחיך בגי' שלש מאות ששים ושמונה

הערה 628: שמות ל:לד

הערה 629: ראה קהלת רבה ב:ה

הערה 630: זוהר קדושים פד., מדרש דרש לפטירת משה רבינו ע"ה, וראה מגילה ג.

הערה 631: שיר רבה

הערה 632: מדרש לקח טוב

הערה 633: אולי על הריח בשמים שבענן או על מה שכתב "ארץ ישראל שבה היא הכל" וראה במדבר רבה יג:כ

הערה 634: מעין גנים א', באר מים חיים ב', ונוזלים מן לבנון ג'

הערה 635: במדבר כא:יז

הערה 636: בראשית ב:י-יד

הערה 637: יואל ד:יח, זכריה יד:ח, שקלים ו:ג, מדרש לקח טוב

הערה 638: לעיל פסוק יב

הערה 639: לעיל פסוק יג

הערה 640: בראשית יח:ד, מכילתא יג:כא, תנחומא וירא ד, בראשית רבה מח:י, שכל טוב, ועדיין היה שמו אברם

הערה 641: ראה דברים כז:ח, שיר רבה

הערה 642: יואל ד:יח, מדרש לקח טוב

הערה 643: תהלים קד:טז ורש"י שם, בראשית רבה טו:א,

הערה 644: בראשית כו:יט, ברכות נו:

הערה 645: ראה שיר זוטא, בבא בתרא יב:

הערה 646: שיר רבה, ילקוט

הערה 647: ישעיהו מד:ו

הערה 648: סוכה לח:

הערה 649: בראשית יט:לב

הערה 650: מלכים א:א:יג

הערה 651: ישעיהו מז:ה

הערה 652: סנהדרין כב.

הערה 653: שבת פו.

הערה 654: ברכות ה:

הערה 655: יחזקאל לז:ט

הערה 656: תרגום, ראה שיר רבה, מדרש לקח טוב, רש"י