רוטנברג על משלי ל ל

הטקסט המקראי

ליש גבור בבהמה ולא ישוב מפני כַל[1]; זֹרַז[2] – יָרֵם תַּנִים או תיש וּמֹלִךְ אֶל קַו מֵעַמוֹ[2].

[1] בס' משלי שבידנו הניקוד הוא: "כֹל".

[2] צירוף התיבות למלים וניקודן של אותן תיבות בס' משלי שבידנו הוא: "זַרְזִיר מָתְנַיִם אוֹ תַיִש וּמֶלֶך אַלְקוּם עִמּוֹ".

הטקסט הפשוט

ה[3]ליש הוא[4] ה[3]גבור בטורפי[5] בהמה, ולא ישוב מפני ה[3]כַּל; כאשר[6] זֹרַז – יָרֵם תַנִּים או תיש וּמֹלִך אותם[7] אל קו רחוק[8] מבני[5] עַמוֹ.

[3] לפי משפט ניתק לשם (מגדיר)

[4] לפי השמטת היה (בינוני)

[5] לפי השמטת נסמך

[6] לפי השמטת חיבור

[7] לפי השמטת נשנה (בשינוי)

[8] לפי השמטת מיוחס

הפירוש

הלייש, ר"ל האריה, הוא הגיבור הגדול ביותר בחיות הטורפות בהמה ואינו נסוג[9] מפני החשוב ביותר[10]; כאשר זורז הלייש, ר"ל כשאֶחיו האריות זירזוהו לטרוף, הואיל והם ביקשו להשתתף באכילת הטרף, דבר שאינו לרוחו של הלייש – הוא מרים תנים או תייש ומוליך[11] אותם אל שטח[12] רחוק מבני עמו[13].

[9] "ישוב" נסוג. השוה "ולא ישוב מפני חרב", איוב לט22.

[10] ראה מאמרי "כל וכלה" בסוף פירושי ל(*נראה שהמחבר רצה להשלים כאן ולא הספיק)

[11] אשר לחסרון הו"ו והיו"ד ב"וּמֹלִך" השוה "וילך אותם", ירמיה נב26; "מֹרֶה באצבעתיו", משלי ו'13; ועוד הרבה.

[12] כשם שהוראת "גבול" ב"ויבקשו נערה יפה בכל גבול ישראל", מ"א א3, היא: השטח המוקף גבול – ככה גם הוראת "קו" במשל שלפנינו הוראתו: השטח שקו יסוב אותו.

[13] גם קבוצה של בעלי חיים מסוימים נקראת "עם". השוה "הנמלים (*בפסוק "נמלים") עם לא עצום" במשל הקודם.