רוטנברג על משלי ל כד

רוטנברג על משלי • פרק ל • פסוק 24,25,26,27,28,29

הטקסט המקראי

ארבעה הם קטני ארץ, והם (*לפנינו "והמה") חכמים מַחְכִּמִים[1]: הנמלים עם לא-עז, ויכינו בקיץ לחמם; שפנים עם לא-עצום, וישימו בסלע ביתם; מלך אין לארבה, ויצא חָצָץ[1] כלו; שממית בידים תִתְפֹּש[1], והיא בהיכלי מלך. – שלשה המה מיטיבי צעד וארבעה מיטבי לכת.

[1] בס' משלי שבידנו הניקוד הוא: "מְחֻכָּמִים.. חֹצֵץ.. תְּתָפֵּש".

הטקסט הפשוט

ארבעה בעלי חיים[2] הם קטני ה[3]ארץ, והם חכמים מַחְכִּמִים: הנמלים הם[4] עם לא-עז, ויכינו בקיץ את[5] לחמם; ה[6]שפנים הם[4] עם לא-עצום, וישימו בסלע את[5] ביתם; מלך אין לָ[6](*נראה שהציון בטעות)ארבה, ויצא כמו[5] חָצָץ כלו; את[5] ה[3]שממית בידים תִתְפֹּש, והיא מצויה[6] בהיכלי ה[3]מלך. – שלשה המה מיטיבי צעד וארבעה המה[6] מיטבי לכת.

[2] לפי השמטת מוגדר(ראה הע' 6).

[3] לפי משפט ניתק לשם (מגדיר)

[4] לפי השמטת היה (בינוני)

[5] לפי השמטת יחס

[6] לפי השמטת נשנה

הפירוש

ארבעה בעלי חיים[7] הם יצורים קטנים של הארץ, והם חכמים מחכימים, ר"ל הם חכמים המלמדים חכמה[8] גם אותנו: הנמלים[9] הם עם חלש, ובכל זאת הם הכינו בקייץ את לחמם לחורף, אע"פ שמחמת חולשתם היתה הכנה זו כרוכה בקשיים רבים; השפנים[9] הם עם לא חזק, שנבצר מהם להגן על עצמם, ולכן הם שמו את ביתם בסלע, ומנעו בכך התקפתם ע"י חיות טורפות; הארבה[9] אין לו מלך, ובכל זאת בניו יוצאים כולם זה ליד זה, בדומה לאבני חצץ, ואינם מתרחקים באוויר זה מזה, כפי שמתרחקים באוויר זה מזה עופות מסוימים; את השממית[9] תוכל אתה הקורא לתפוש בידיים, משום שאין בידה לברוח ממך במהירות, כפי שנמלטים ממך שרצים אחרים, ואולם היא זהירה ואינה פוגעת באדם, ולכן היא מצליחה לחדור אפילו לחדרי המלך. – כל ארבעת בעלי חיים אלה הם מיטיבי לכת, ורק שלושה מהם הם גם מיטיבי צעד (*נראה שהושמט כאן הציון [10]).

[7] אמנם הצירוף "בעל חיים" אינו מצוי במקרא, אך היות שגם השם "בעל" וגם השם "חיים" מצויים הם במקרא, השתמשתי (*המילה לא ברורה) בטקסט הפשוטבצירוף "בעלי חיים".

[8] השוה (*נראה שהושמטו כאן גרשיים) עדות ה' נאמנה מחכימת פתי", תהלים יט8.

[9] ייתכן, שלא בכל אחד מארבעת בעלי החיים "נמלים", "שפנים", "ארבה" ו"שממית", המפורטים במשל שלפנינו, הכוונה לבעל החיים, שאנו קוראים לו היום בשם זה.

[10] אילו ידעתי בדיוק, לאילו בעלי חיים הכוונה בארבעת השמות "נמלים", "שפנים", "ארבה" ו"שממית", והייתי גם זואולוג – ייתכן, שהייתי יודע איזה מן הארבעה אינו מיטיב צעד.