רוטנברג על משלי ל כא
רוטנברג על משלי • פרק ל • פסוק 21,22,23
הטקסט המקראי
עריכה[1] בס' משלי שבידנו הניקוד הוא: "עֶבֶד.. תִבָּעֵל"
הטקסט הפשוט
עריכהתחת שלושה דברים[2] רגזה ה[3]ארץ, ותחת ארבעה דברים[2] לא תוכל ל[3]שאת (*נמחקו כאן נקודתיים ונראה שנמחקו בטעות) תחת אדם אשר[3] עָבַד, כי ימלוך, ותחת[4] נבל, כי ישבע לחם, תחת אשה[5] שנואה, כי תִבְעַל, ותחת[5] שפחה, כי תירש גברתה את הבית[6].
[2] לפי סתמיות בל' נקבה
[3] לפי משפט ניתק לשם (מגדיר)
[4] לפי השמטת נשנה
[5] לפי השמטת מוגדר
[6] לפי השמטת פעול
הפירוש
עריכהבגלל[7] שלושה דברים היתה רוגזת[8] הארץ, ובגלל[7] ארבעה דברים היא לא תוכל לסבול[9] – בגלל[7] מי שהיה עבד[10], משום שהוא מולך, ובגלל נבל, משום שהוא שבע לחם; בגלל אשה שנואה, משום שהיא מושלת[11], ובגלל שפחה, משום שגבירתה יורשת את הבית. כלומר, מחבר המשל קובע, כי אילו לא היו אלא שלושה דברים בלבד, שהוא עומד לפרטם (*המילה לא ברורה), היתה הארץ רוגזת אמנם, אך לא היתה מגיבה; ואולם מכיוון שיש יותר משלוש דברים כאלה, מכיוון שישנם ארבעה דברים כאלה – לא תוכל עוד הארץ לסבול זאת[12] ותגיב. והנה אותם ארבעת הדברים, שמחמתם הארץ תגיב: בגלל מי שהיה בעבר עבד, ואין לו מושג, כיצד מושלים בעם, והארץ תגיב, משום שאותו אדם נעשה מלך ומולך; ובגלל נבל היא תגיב, משום שהוא שבע לחם, אע"פ שאינו עובד אלא מרמה את הבריות; בגלל אשה, שהיא שנואה מחמת מעשיה הפסולים, והארץ תגיב, משום שאותה אשה מושלת על בני הבית; ובגלל שפחה, והארץ תגיב משום שבעל גבירתה של אותה שפחה מת, ואותה גברת ירשה אותו, והיא מְעַנָה את השיפחה, מבלי שמישהו מפריעה בכך.
[7] כשם שמלת היחס "על", המבטאת קירבה מרבית לשם שאחריה, יש שמשמעה: בגלל(השוה "הנך מת על האשה", בראשית כ3) – גם מלת היחס "תחת", המבטאת גם היא קירבה יתרה לשם שאחריה, משמעה כאן: בגלל
[8] הפועל "רגזה" הוראתו כאן: היתה רוגזת(ראה הע' 8 לל'18).
[9] "לשאת" – לסבול. השוה "לא אוכל לבדי שאת אתכם", דברים א9; ועוד.
[10] הוראת "עָבַד" היא כאן: היה עֶבֶד, השוה "כי טוב לנו עבד את מצרים", שמות יד12, שהוראת "עֲבֹד" היא שם: להיות עבדים; ועוד.
[11] "תִבְעַל" – תמשול, ר"ל מושלת. השוה "בעלונו אדנים זולתך", ישעיה כ13 (*צ"ל כו13); ועוד.
[12] השוה פירושי למשל הקודם.