רוטנברג על משלי כד י

רוטנברג על משלי • פרק כד • פסוק 10,11,12

הטקסט המקראי

התרפית ביום צרה, צר כחכה – הצל לקֻחים למות וּמֻטִים[1] לַהֶרֶג; אם תחשוך, כי תאמר: "הן לא ידענו זה" – הלא תכן לבות הואיבין, ונצר נפשך הואידע, והשיב לאדם כפעלו.

[1] בס' משלי שבידנו הניקוד הוא: "וּמָטִים".

הטקסט הפשוט

אחרי אשר[2] התרפית ביום צרה ואמרת כי[3] צר כחכה – הצל את בני האדם, אשר הם[5] לקֻחים למשפט[6] מות, ודיניהם[7] מֻטים לַהֶרֶג. אם תחשוך את רגליך[8], כי תאמר: "הן איננו יודעים[9] דבר[7] זה" – הלא ה', אשר הוא[5] תכן את[4] ה[5]לבות, הואיבין, והאלהים, אשר הוא[5] נצר את[4] נפשך, הואיֵדע, והשיב לאדם גמול[8] כפעלו.

[2] לפי השמטת חיבור

[3] לפי השמטת אמירה

[4] לפי השמטת יחס

[5] לפי משפט ניתק לשם (מגדיר)

[6] לפי השמטת נסמך

[7] לפי השמטת מוגדר

[8] לפי השמטת פעול

[9] הזמן של "ידענו" הוא עבר נמשך(ראה הע' 8 ליב12).

הפירוש

לאחר שהעמדתָ פנים של רפה[10], ואמרת כי כוחך צר הוא, ואינו מספיק לאותו דבר – הצל את בני האדם שנלקחו למשפט מוות והם מוטים מן הדין[11] לַהֶרֶג. אם תחשוך את רגליך, ר"ל אם תימנע מללכת לבית המשפט בתירוץ: "הרי איננו יודעים כראוי את הדבר הזה" – הלא ה', שהוא תוכן את הלבבות וְתָכַן גם את הלב שלך, הוא יבין שאין דבריך אלא תירוץ כדי לפטור את עצמך מן העול הזה, וה', הנוצר את נפשך הוא יודע, שאין אמת בדבריך – והוא משיב גמול לאדם כפעלו. כלומר, יש שמאשימים אדם, כי הוא עבר עבירה חמורה, וקורא המשל שלפנינו הוא אחד האנשים היודעים כי אין אמת בהאשמה זו, ובכל זאת לא בא לבית המשפט, כדי להעיד לטובתו של אותו אדם. מחבר המשל שלפנינו פונה איפוא אל אותו קורא ואומר לו, כי היות שהוא לא התייצב מעצמו בזמן הטלת האשמה, כדי ללמד זכות על אותו נאשם, ומשום כך הוא נלקח למשפט מוות, ויש בין השופטים שסבורים, כי הוא באמת אשם, והם מטים את דינו[12] להרג – יבוא איפוא אותו קורא לפחות כעת אל בית המשפט ויציל בעדותו את הנאשם. ואל יפטור אותו קורא את עצמו מכך בטענה: "הן לא ידענו זה", ר"ל הרי העניין הזה אינו ברור לנו די צרכו. אמנם בני האדם, שישמעו טענה זו עשויים לקבלה, אבל ה', התוכן את הלבבות, ר"ל הבורא אותם לפי התכניות שלו, ושבתוכם הוא תכן גם את ליבו שלו, ר"ל של קורא זה, הואיודע כי אין אמת בטענתו זו, וכי לאנבצר ממנו להעיד לטובתו של אותו נאשם ולהצילו ממוות. ואם בכל זאת אותו קורא לא יעשה זאת – ישיב לו ה' גמול כפעלו, ולא יציל גם את נפשו שלו ממוות.

[10] "התרפית" – העמדת פנים של רפה. השוה "מתעשר.. מתרושש", לעיל יג7; ועוד.

[11] השוה "להטות מדין דלים" ישעיה י2.

[12] ראה ההערה הקודמת.