רוטנברג על משלי כד ט

רוטנברג על משלי • פרק כד • פסוק 9

הטקסט המקראי

זמת אולת, חַטָאֹת[1] וְתוֹעֲבֹת[1] לאדם לץ.

[1] בס' משלי שבידנו הניקוד הוא: "חַטָּאת וְתוֹעֲבַת".

הטקסט הפשוט

עוון[2] זמת אשה[3] אולת, חַטָאֹת וְתוֹעֲבֹת לאדם, אשר הוא[4] לץ.

[2] לפי השמטת נסמך

[3] לפי השמטת מוגדר

[4] לפי משפט ניתק לשם (נשוא)

הפירוש

לאדם, שהוא לץ, יש עוון של ניאוף אשה אווילה[5], חטאות ותועבות שונות. כלומר, לכאורה אדם, שהוא לץ, אינו אלא אומר דברי ליצנות, ואין כל סיבה להתרחק ממנו; ואולם לאמיתו של דבר חזקה על אדם כזה, שהוא גם נואף ועושה חטאות ותועבות שונות.

[5] ראה הע' 7 ליד1.