רוטנברג על משלי כד א

רוטנברג על משלי פרק כד פסוק 1,2,3

הטקסט המקראי

עריכה
אל תקנא באנשי רעה, ואל תתאו להיות אתם, כי שד יהגה לבם ועמל שפתיהם תדברנה: בחכמה יבנה בית ובתבונה יתכונן, ובדעת חדרים ימלאו כל הון יקר ונעים.


הטקסט הפשוט

עריכה

אל תקנא באנשי דבר רע[1] ואל תתאו להיות אתם, כי מחשבות[2] שֹד יהגה לבם, ועל[3] עמל שפתיהם תדברנה: בחכמה יבנה בית ובתבונה יתכונן, ובדעת חדרים ימלאו כל הון יקר ונעים.

[1] לפי סתמיות בלשון נקבה

[2] לפי השמטת נסמך

[3] לפי השמטת יחס

הפירוש

עריכה

אל תקנא באנשים שעשו דבר רע[4], ואל תתאווה להיות איתם, כי ליבם יהגה מחשבות שוד, ואילו שפתיהם ידברו על עבודה: בית ייבנה בחכמה ויתכונן בתבונה, וחדרים יימלאו בכל הון יקר ונעים בדעת. כלומר מחבר המשל אומר לקורא שאם הוא יראה, כי אנשים עשו דבר רע, ר"ל שעשוהו לא כפי שהוא צריך להיעשות, ובכל זאת הצליחו – אל יקנא בהם, ואל יתאווה להיות איתם, כדי לשמוע מהם, מה עשו כדי שיצליחו – הואיל והם ישמיעו באזניו דברי שקר על עמל שלהם, ר"ל על עבודה שעבדו והיא שהביאה להצלחתם, בעוד האמת היא, שהם הצליחו משום שביצעו שוד, והם גם חושבים תמיד רק על שוד, והקורא שאינו רוצה להיות שודד, לא יוכל ללמוד מהם איך להצליח בעבודתו. ואם אותו קורא רוצה להצליח בעבודתו – עליו לדעת, כי רק בחכמה, שבה אדם עושה את עבודתו, הוא יכול לבנות בית לעצמו, ואם הוא רוצה כי הבית הזה יתכונן, ר"ל יהא מבוסס, לא יוכל להגיע לכך אלא בעזרת התבונה, שבה יעשה את עבודתו; ואם יש לו כבר בית מבוסס, והוא רוצה למלא את חדריו בדברים טובים – עליו לדעת, כי רק בעזרת הדעת, שבה אדם עושה את עבודתו, יימלא (*נדצ"ל יימלאו) חדריו בכל הון יקר ונעים.

[4] במלה "רעה" שהוראתה לפי סתמיות בלשון נקבה דבר רע אין הכוונה לרע מבחינה מוסרית, אלא לרע מבחינה מעשית, כגון "דבר רע בסיר", מ"ב ד41; "אל המקום הרע הזה", במדבר כ5.