רוטנברג על משלי כג כב

רוטנברג על משלי פרק כג פסוק 22,23,24,25

הטקסט המקראי עריכה

שֵמַע לאביך: "זה ילדך!", ואל-תבוז כי זקנה אמך; – אמת קנה ואל-תמכר חכמה ומוסר ובינה. גוֹל[1] יָגוֹל[1] אבי צדיק?! יוֹלֵד חכם וישמח בו?! – ישמח אביך ואמך, ותגל יולדתך!

[1] בס' משלי שבידנו כתוב: "גול (גִיל ק') יגול (יָגִיל ק').. יולד (וְיוֹלֵד ק').. וישמח (יִשְמַח ק') בו".

הטקסט הפשוט עריכה

עשה לאביך שֵמַע[מנוקד], ר"ל שם של איש מכובד[5], ושֵמַע זה תהיה האמירה: "איש זה יָלַד[6] אותך!", וכן בטל את הבוז, שהבריות היו בזים לאמך מפני שזָקְנָה; – ועשה זאת בכך, שתקנה לעצמך דברי אמת, ותתן לאחרים, מבלי שישלמו לך על כך, חוכמה ומוסר ובינה. האם יגול[7] אבי צדיק?! האם יוליד הוא חכם וישמח בו?! ישמחו איפוא אביך ואימך, וגם תגל היולדת שלך! כלומר, מחבר המשל מייעץ לו לקורא, כי בידו לעשות דבר, שיבוא לידי כך, כי יוצא לו שם של איש חשוב, ובכך הוא ייטיב גם לאביו ולאימו: לאביו יעשה שֵמַע, ר"ל שם של אדם, הראוי שיכבדוהו, ויצביעו עליו במלים: "זה ילדך!", ר"ל זהו האיש, שהוליד אותך; ולאימו ייטיב בכך, שהבריות לא יבוזו לה מפני שזָקְנָה, כפי שהם בזים לכל אשה זקֵנה, הואיל ויתחשבו בכך, שהיא אמא שלך, שהינך איש חשוב. ומחבר המשל שלפנינו אומר לקורא בהמשך דבריו, מה עליו לעשות, כדי להגיע לאותה מדרגה: עליו לקנות כל דבר אמת, שיציעו לו לקנותו, וכשיהיו לו כבר גם חוכמה, גם מוסר וגם בינה, שהוצעו לו והוא קנה אותם – הוא יתנם לבני אדם אחרים, מבלי שהם ישלמו לו בעבורם, ובכך הוא יפר את הנוהג לשלם בעבור דברי אמת. ומחבר המשל מסיימו בשאלות: האם יגול (*אולי יגיל) אביו של צדיק, האם מוליד אדם חכם ושמֵחַ (*אולי ישמח) בו?! הרי זה בלתי אפשרי, משום שכשנולד אדם אי אפשר לדעת אם אמנם יהא צדיק וחכם. משום כך הוא מסיים את עצתו לקורא, כי הוא יהיה לאדם ששֵמַע לו, כי הוא צדיק וחכם וִישַמַח בכך את אביו, ואימו לא זו בלבד שתשמח בכך, כפי שאביו ישמח, אלא היא גם תגיל, מפני שהבריות לא יבוזו לה אע"פ שזָקנה, בהתחשב בכך שהיא אֵם של איש חשוב.

[5] השוה "ומלכת שבא שמעה את שמע שלמה" דה"ב ט1; ועוד.

[6] כידוע גם לפועל "ילד" ההוראה הוליד במקראות מסוימים; השוה "ועירד ילד את מחויאל", בראשית ד18, ועוד.

[7] מסתבר, כי לפועל "גָל" היו שני שורשים "גיל" ו"גול" – כשם שלפועל "רָב" היו שני שורשים "ריב" ו"רוב", וליד עשרות מקומות של "ריב" אנו מוצאים גם "כי יבאו לרוב אלינו", שופטים כא22; "אל תרוב עם אדם", משלי ג30 (*בשני המקומות על פי המסורה הקרי ביו"ד).

הפירוש עריכה

-