רוטנברג על משלי כב כט

הטקסט המקראי

חזית איש מהיר במלאכתו – לפני מלכים יתיצב בל יתיצב לפני חֹשְׂכִים[1].

[1] הניקוד בס' משלי שבידנו הוא: "חֲשֻׁכִּים".

הטקסט הפשוט

אם[2] חזית איש, אשר הוא[3] מהיר במלאכתו – אמור לו כי[4] יתיצב לפני פקידי המלך אבל[2] בל יתיצב לפני בני אדם, אשר[5] חֹשְׂכִים כספם[6].

[2] לפי השמטת חיבור

[3] לפי משפט ניתק לשם (נשוא)

[4] לפי השמטת אמירה

[5] לפי משפט ניתק לשם (מגדיר)

[6] לפי השמטת פעול

הפירוש

אם ראית איש, שהוא עושה את מלאכתו בזריזות, ר"ל כראוי[7] – תגיד לו, שהוא יכול להתייצב לפני פקידי המלך, הואיל ומלאכתו תמצא חן בעיניהם, אבל אל לו להתייצב לפני מי שחושכים את כספם, כלומר מחבר המשל מייעץ לו לקוראו, שאם הוא ראה אדם, שהוא מומחה גדול במלאכתו – עליו להגיד לאותו אדם, כי הוא יכול להתייצב אפילו לפני פקידי המלך, משום שמסתבר, כי מלאכתו תמצא חן בעיניהם, והם ישלמו לו בעבורה מחיר יותר גבוה; אבל אל לו להתייצב לפני מי שחושך את כספו, הואיל וחזקה על קמצן כזה, כי הוא יעדיף מלאכה שאינה עשויה כראוי, הואיל והיא תעלה לו בזול[8].

[7] "מהיר" – עושה דבריו כראוי. השוה "ספר מהיר בתורת משה", עזרא ז6; "ודרש משפט וּמְהִר צדק, ישעיה טז5.

[8] "חֹשְׂכִים", לפי השמטת פעול חוסכים כספם. השוה "וצדיק יתן ולא יחשך", לעיל כא26; וכן "וחשך מישר", לעיל יא24, לפי פירושי. – מוסר השכל של העצה שלפנינו: מוטב לשלם מחיר יותר גבוה בעבור עבודה טובה מאשר להיות קמצן שאמנם הוא משלם מחיר נמוך יותר, ואולם העבודה, שעושים בשבילו, אינה טובה. –

זאת ועוד, מחבר המשל אינו פונה בעצתו ישירות אל המומחה, אלא אל קורא הספר, שהוא יגיד למומחה – מכיוון שבצניעותו כי רבה של המחבר אין הוא מצפה, כי המומחה יתפנה בעצמו לקריאת ספרו. וזוהי גם כוונתו של מחבר הספר ב"ישמע חכם ויוסף לקח", לעיל א6.