רוטנברג על משלי יד כח

הטקסט המקראי

בְּרֹב[1] עם הדרת מלך, וּבֶאֱפֹס[1] לאם – מחתת רזון...

[1] הניקוד בספרי המקרא שבידנו הוא: "בְּרָב-עם.. וּבְאֶפֶס"; ולפי הפירוש, הנראה לי נכון, אני מנקד "בְּרֹב.. וּבֶאֱפֹס". יצוין, שבתהלים צד19 גם בספרי המקרא שבידנו הניקוד הוא: "בְּרֹב שרעפי" (ראה גם הע' 5).

הטקסט הפשוט

ברב ה[2]עם רואים[3] את[4] הדרת ה[2]מלך, וּבֶאֱפֹס ה[2]לאם רואים[3] את[4] מחתת ה[2]רזון...

[2] לפי משפט ניתק לשם (מגדיר)

[3] לפי השמטת מיוחס

[4] לפי השמטת יחס

הפירוש

בהתרבוּת[5] העם רואים[6] את ההדרה של המלך, ר"ל את תפארתו, ובהתמעטוּת הלאום[7] רואים[6] את אסון הרעב... כלומר, כשהעם הולך ומתרבה בשנות הברכה, הואיל והמונים נוהרים לתוך הארץ מכל עבריה – מעריצי המלך זוקפים תופעה משמחת זו לזכות הנהגתו הנבונה של המלך, והם מתעלמים מכך, שהשובע השורר בארץ בשנות הברכה הוא שמושך בעיקר לתוכה את המוני המהגרים; וכשהלאום הולך ומתמעט בשנות הבצורת, הואיל ואזרחי הארץ הולכים ויורדים מתוכה – מעריצי המלך זוקפים תופעה מעציבה זו בעיקר לחובת הרעב השורר בארץ, והם מתעלמים מכך, שגם להנהגתו הכושלת של המלך חלק ניכר בהגירת האזרחים מתוכה...[8][9].

[5] גם "ברֹב שרעפי", תהלים צד19, נתפרש ע"י הפרשנים: בהתרבות שרעפי.

[6] פירשתי לפי השמטת מיוחס "ברב עם [רואים] הדרת מלך, ובאפס לאם [רואים] מחתת רזון". וייתכן, כמובן, שמחבר הפתגם ניסחו לפי השמטת אמירה ועלינו להבינו, כאילו היתה צורתו: "ברב עם [אומרים]: 'הדרת מלך', ובאפס לאם [אומרים]: 'מחתת רזון'.

[7] "עם" ברישה ו"לאם" בסיפה הם כפל עניין במלים שונות

[8] ביקורת על התנהגותו של המלך ו/או חסידיו נמתחת בכמה פתגמים שבס' משלי.

[9] אם במקום המלה "מלך" נכניס לתוך הפתגם הזה את המלה "ממשלה" – יתקבל פתגם, המתאר להפליא את הצורה, שבה מפלגה, שנציגיה יושבים באותה שעה בממשלה "מסבירה" בימינו את העליה לארץ ואת הירידה מתוכה.