רוטנברג על משלי יד כה

רוטנברג על משלי • פרק יד • פסוק 25

הטקסט המקראי

מציל נפשות עד אמת, ויפח כזבים מְרַמֶּה[1].

[1] בס' משלי שבידנו הניקוד הוא "מִרְמָה".

הטקסט הפשוט

מציל נפשות עד אמת, ועד[2] אשר[3] יפח דברי כזב[4] מרמה נפשות[2].

[2] לפי השמטת נשנה

[3] לפי משפט ניתק לשם (תוספות)

[4] לפי ריבוי סומך בודד

הפירוש

מציל בני אדם[5] עד אמת, ואילו עד שקר, שמפיץ[6] דברי כזב, מרמה בני אדם. כלומר, עד אמת מגלה בדבריו את פרצופו האמיתי של הרשע, ובכך הוא מציל בני אדם מליפול במלכודתו של הרשע, משום שמדברי עדותו של אותו עד אמת הם לומדים להיזהר מפני הרשע; ואילו עד שקר, המפיץ כזביו בין הבריות[7], מרמה בני אדם, משום שלאחר שהם שומעים את דבריו, הם מתייחסים באימון לרשע ועלולים ליפול במלכודתו[8].

[5] "מציל נפשות" – מציל בני אדם; ראה הע' 12 ליא30-31.

[6] ראה הע' 7 ליב17.

[7] ראה פירושי ל"ויפח כזבים עד שקר", לעיל יד5.

[8] מוסר השכל: דבריו של עד בבית המשפט משפיעים לא רק על פסק דינו של השופט בענין שעליו הם מעידים, אלא גם על הציבור הרחב, מאחר שדבריו של עד זה משפיעים עליהם ומורים להם, באיזו צורה עליהם להתייחס אל בעלי הדין של אותו משפט.