רוטנברג על משלי יד א
רוטנברג על משלי • פרק יד • פסוק 1
הטקסט המקראי
עריכה
הטקסט הפשוט
עריכהחכמות ה[1]נשים אומרות[2]: (*נראה שהושמטו כאן גרשיים) היא[3] בנתה את[4] ביתה!"; ואולם[5] האשה[6] ה[1]אולת בידיה תהרסנו.
[1] לפי משפט ניתק לשם (מגדיר)
[2] לפי השמטת אמירה
[3] לפי השמטת נושא סתמי
[4] לפי השמטת יחס
[5] לפי השמטת חיבור
[6] לפי השמטת מוגדר
הפירוש
עריכהחכמות הנשים אומרות: "היא בנתה את ביתה!"; ואולם האשה האיוולת[7] הורסת אותו בידיה. כלומר, יש שבעלה של אשה הולך לעולמו, והנשים החכמות אומרות, שאין אשה זו צריכה לחפש לה מקור פרנסה חדש, משום שבנין ביתה נגמר[8], והיא יכולה להחזיק בו מעמד; ואולם אשה זו עצמה אווילה היא, ואינה שומעת לעצת הנשים החכמות, אלא הורסת בידיה את ביתה הבנוי והמבוסס, שבעלה המת השאיר אחריו, והיא מוכרת את עצמה לאמה או מפקירה עצמה לזנות וכד'.
[7] רוב הפרשנים, שראיתי את פירושיהם לפתגם זה סברו, כי במלה "ואולת" שבפתגם שלפנינו הכוונה לאשה טיפשה. מהם פירושיהם עולים בקנה אחד עם הש' מוגדר כלו' הם הבינו מלה זו, כאילו היה כתוב: "ו[אשה] אולת" (השוה "ואשה שוטה" – רש"י; "והאשה האולת" – רלב"ג; "האשה האווילה" – הרטום; (*נראה שצריך להיות פה סוגר שמאלי במקום נקודה-פסיק) ומהם פירושיהם עולים בקנה אחד עם הש' נסמך כלו' הם הבינו מלה זו, כאילו היה כתוב: "ו[אשת] אולת" (השוה "ואשת אולת" – רמ"ק (*אולי רמ"ך) (הפרשן, שפירושו מיוחס ב"מקראות גדולות" לראב"ע); "ואשת אולת" – א. כהנא; "אשת אולת" – מכלל יופי) – וגם אני פירשתי: "ואולת" – והאשה האיוולת". ואולם לי נתפרשו לפי הוראה זו של המלה "אולת" שישה פתגמים נוספים (הפתגמים שביד8, שביד24, שבטו14, שבטו21, שביז12 ושבכו4-5) – ואף אחד מן הפרשנים לא ניסה לפרש פתגמים אלה לפי אותה הוראה, אע"פ שנתקשו בהם ביותר[7א]; וזאת משום שפירושיהם אמנם עולים בקנה אחד עם הש' מוגדרועם הש' נסמךבמאות רבות של מקראות, ואולם אין פירושיהם אלה עולים בקנה אחד עם אותם שני הכללים אלא במקרה, מבלי שהיתה להם המוּדעוּת של אותם הכללים.
[7א] במאמרי "להוראתה של אולת בס' משלי", לשוננו, חוב' ניסן-תמוז תשכ"א, ציינתי, שאף אחד מן הפרשנים לא ניסה לפרש את הפתגמים הנ"ל לפי ההוראה "אולת" – אשה אווילה, אע"פ שנתקשו ביותר (*המילה לא ברורה) בהבנתם.
[8] הוראת "בנתה" היא כאן: גמרה את הבניה – בדומה למלה בנה בכתוב "מי האיש אשר בנה בית חדש ולא חנכו וגו'", דברים כ5; ועוד.