רוטנברג על משלי יג כה

רוטנברג על משלי • פרק יג • פסוק 25

הטקסט המקראי

צדיק אכל לשבע נפשו, ובטן רשעים תחסר.

הטקסט הפשוט

ה[1]צדיק אכל עד[2] לשבע נפשו, ואולם[2] בטן ה[1]רשעים תחסר מזון[3].

[1] לפי משפט ניתק לשם (מגדיר)

[2] לפי השמטת יחס

[3] לפי השמטת פעול

הפירוש

הצדיק אוכל עד[4] שנפשו שבעה; ואילו בטן[5] הרשעים תחסר אוכל בעתיד. כלומר, הצדיק, המתפרנס מעמל כפיו (*נראה שחסר כאן פסיק) אוכל עד שנפשו[6] שבעה ולא יותר, הואיל והוא דואג לימי זקנתו, שבהם יובצר ממנו להתפרנס מעמל כפיו; ואילו הרשע הזולל יותר משדרוש לשובע נפשו, יחסר אוכל בעתיד.

[4] גם "באכלנו לחם לשבע", שמות טז3, ושלושת המקראות הנוספים, שהמלה "לשבע" מצויה בהם, מתפרשים יפה לפי הש' יחס (עד)

[5] "נפשו" ברישה ו"ובטן" בסיפה הם כפל עניין במלים שונות ולא כא. כהנא, שכתב כאן: "לגבי צדיק השתמש בלשון נפש ולגבי רשעים בלשון בטן", שהרי מוצאים אנו את השם "נפש" גם במקראות כגון "ונפש בגדים", יג2, ועוד.

[6] ראה הע' 7 לי3.