רוטנברג על משלי יג יז

רוטנברג על משלי • פרק יג • פסוק 17

הטקסט המקראי

מַלְאַך[1] רשע יפל ברע, וציר אמונים מְרַפֵּא[1].

[1] בס' משלי שבידנו הניקוד הוא: "מַלְאָךְ.. מַרְפֵּא".

הטקסט הפשוט

מלאך ה[2]רשע יפל בגלל[3] ה[2]רע, ואולם[4] ציר אנשי אמונה[5] מְרַפֵּא.

[2] לפי משפט ניתק לשם (מגדיר)

[3] לפי השמטת נסמך (יחס)

[4] לפי השמטת חיבור

[5] לפי ריבוי סומך בודד

הפירוש

שליחו של הרשע נכשל[6] מחמת הרעה[7] של הרשע, ואילו שליחם של אנשי האמונה מבצע כראוי[8] את שליחותו. כלומר, מחמת רשעותו הרשע מטיל על שליחו ביצוע של דבר, שקשה ביותר לבצעו, ומשום כך נכשל השליח, ולא כפי שהרשע טוען, כי שליחו לא ביצע את שליחותו כראוי. מה שאין כן בשליחם של הצדיקים, אנשי האמונה, שאינם מטילים על שליחם אלא ביצוע של דבר, שאין קושי לבצעו, ומשום כך שליחם מצליח בשליחותו.

[6] הרוצה לבצע דבר ואינו מצליח, אומר עליו המקרא, שהוא נופל(השוה "שבע יפל צדיק וקם", להלן כד16, שהפירוש הוא שם, כי שבע פעמים נכשל הצדיק ואינו מצליח לבצע את הדבר, שברצונו לבצע, אך אין הוא מתייאש, ובפעם השמינית הוא מצליח).

[7] הכוונה במלה "ברע" היא: ברעה. לכן ייתכן, שהניקוד הנכון הוא כאן: "ברע" (השוה "לא תאכלנה מרע", ירמיה כד2); ואולם היות שגם "רע" הוראתו במקראות מסוימים: רעה(השוה "יגמר נא רע רשעים", תהלים ז10), לא שיניתי כאן את הניקוד שבס' משלי שבידנו.

[8] הפעל "מרַפֵא" משמש במקורו ביטוי להצלחה בהסרת מחלה; וכאן הוא משמש בהשאלה להצלחת שליח להסרת תקלה, שמשלחו הטילה עליו – בדומה ל"וירפא את מזבח ה' ההרוס", מ"א יח30, שגם שם הפועל "וירפא" משמש בהשאלה להצלחה בהסרת ההריסה ממזבח ה'.