רוטנברג על משלי יג ט

הטקסט המקראי

אור צדיקים ישמח, ונר רשעים ידעך.

הטקסט הפשוט

אור ה[1]צדיקים ישמח, ואולם[2] נר ה[1]רשעים ידעך.

[1] לפי משפט ניתק לשם (מגדיר)

[2] לפי השמטת חיבור

הפירוש

אור הצדיקים מתרחב[3], ואילו נר הרשעים דועך. כלומר, הצדיק, המתפרנס מיגיע כפיו[4], מצוי כל הזמן בביתו והוא זקוק לאור שבו, ולכן הוא מטפל כראוי בנר הדל שבביתו ושלהבתו של הנר הזה היא משום כך תמיד רחבה ויפה; אבל הרשע, המתפרנס מעמל אחרים[4], מצוי רוב הזמן מחוץ לביתו, לרגל עיסוקיו ושעשועיו, באופן שאין מי שיטפל בנר היקר[5] שלו, ושלהבתו הולכת ודועכת.

[3] ראה הע' 5 ליב25.

[4] ראה הע' 10 לי3 (*אולי ו3).

[5] הצירוף "נר רשעים" מצוי גם במשלי כד20: "כי לא תהיה אחרית לרע, נר רשעים ידעך", ובאיוב כא17 "כמה נר רשעים ידעך", וכן אני מנקד את הפתגם שלהלן כא4 "רום עינים ורחב לב נֵר רְשָעִים חטאת" – כפי שניקד גם המתרגם הארמי, ובדומה לניקוד שבכתבי יד רבים. הצירוף "נֵר רשעים" מצוי איפוא בארבעה מקומות במקרא, ומכך אני למד, כי העשירים, שמחבר אותם ארבעת המקראות קרא להם "רשעים", היו נוהגים להתקין בבתיהם נר יקר, ר"ל מנורה יקרה, שהפיצה את אורה למרחק רב, והבליטה, יותר מכל כלי מותרי (*המילה לא ברורה) אחר, את העושר וחיי הרווחה של בעליה. (ראה גם פירושי לפתגם "רום עינים ורחב לב: נֵר רשעים חטאת", להלן כא4).