רד"ק על תהלים/לד
א
עריכהלדוד בשנותו את טעמו לפני אבימלך אבימלך הוא אכיש מלך גת, ושנים שמות היו לו.
או היה שם כנוי לכל מלך מפלשתים אבימלך, כי כן מצאנום בימי אברהם ובימי יצחק.
ויגרשהו וילך: היה בסכנה גדולה, ושנה טעמו, שפרושו: דעתו ודברו כמו (יונה ג ז): מטעם המלך, כדי שיתנכר אליהם.
או לפי שבראותם אותו, כי היה שוטה ומתהולל לא יחושו עליו ועל גבורתו ולא ימיתוהו; וכיון שגרשהו אכיש ואמר (שמואל א כא טז): הזה יבוא אל ביתי? הודה לאל שהצילהו וחבר זה המזמור.
והוא באל"ף בי"ת בראשי הפסוקים זולתי הוא"ו, שהיא באמצע פסוק.
ובדרש (שוחר טוב בקצת שנוי): מרוב השמחה ששמח דוד בהנצלו עשה שירה זו באל"ף בי"ת.
ב
עריכהאברכה את יהוה בכל עת תמיד תהלתו בפי: כי תמיד הוא עשה לי נסים וחייב אני לברכו ולהללו תמיד בכל עת.
ובדרש (שם): מה הוא תמיד? זהו שאמר הכתוב (קהלת ג יא): את הכל עשה יפה בעתו.
אפילו השטות יפה בעתו (בעתה) ; הוי: לדוד בשנותו את טעמו לפני אבימלך.
עשה עצמו כשוטה ושנה את עצמו (טעמו) וכתב על הדלתות: אכיש מלך גת חיב לי מאה רבוא זהובים.
ג
עריכהביהוה תתהלל נפשי לא במושיע אחר, כי אין לי מושיע זולתו; והוא נתן בלב אבימלך לגרשני, ולא חקר עלי.
ישמעו ענוים וישמחו: הענוים בשמעם הצלתו ישמחו, אבל לא הגאים, שהיו שונאי דוד.
ד
עריכהגדלו ליהוה אתי ונרוממה שמו יחדו: אמר כנגד הענוים: גדלו ליי' אתי על הישועה שהושיעני, ואני ואתם יחדו נרוממה שמו.
ה
עריכהדרשתי את יהוה וענני כי בהיותו בין ידיהם היה בלבו דרש את יי' ומתחנן לפניו בלבבו שיצילהו מידם.
ומכל מגורותי הצילני: מזו וממגורת שאול ששלח לביתו להמיתו, והטיל החנית כמה פעמים אליו להמיתו.
ו
עריכההביטו אליו ונהרו עבר במקום עתיד, וכמוהו רבים.
אמר: כל בני אדם שהם בצרה יביטו אליו וינהרו.
ונהרו כמו (ירמיהו לא יב): ונהרו אל טוב יי', שענינו ההליכה במרוצה כמו הנהר; כמו שירוץ אדם אל מגדל עוז להשגב בו יביטו אל יי' וירוצו אליו ולא יבושו בבטחונם.
וזהו: ופניהם אל יחפרו: לא יבשו, כי יראו שזה עני קרא ויי' שמע.
יחפרו ענין בשת כמו (ישעיהו כד כג): וחפרה הלבנה.
ואמר: ופניהם, לפי שהבשת תראה בפנים, כמו שאמר (שם כט כב): ולא עתה פניו יחורו.
ויש מפרשים (בעל התרגום רש"י ואבן עזרא): ונהרו ענין אורה, מן ואל תופע עליו נהרה (איוב ג ד) ; רצונם לומר: הביטו אליו הצריכים לעזרתו, ונהרו פניהם, כלומר שיושעו.
ז
עריכהזה עני קרא ויהוה שמע ומכל צרותיו הושיעו: על עצמו אמר כמו שפרשנו.
ח
עריכהחנה מלאך יהוה סביב ליראיו ויחלצם: כשהאיבים חנים סביבם להרע להם מלאך יי' חנה סביבם ואין בהם כח לגעת בהם, ויחלצם.
וטעם מלאך כמאמר דניאל: אלהי שלח מלאכה וסגר פס אריותא (דניאל ו כג) ; וכן אמר (ישעיהו סג ט): ומלאך פניו הושיעם; המלאך הגאל אתי מכל רע (בראשית מח טז).
ט
עריכהטעמו ידיעת השכל ובחינתו יקרא טעם; וכן (משלי לא יח): טעמה כי טוב סחרה.
כמו שיטעם האדם המאכל ויבחננו בעצמו אם מר, אם מתוק, אם מלוח, אם תפל.
וראו גם כן במראה השכל, או במראה העין ותראו בעיניכם.
כי טוב יהוה שמגיע טובו לחוסים בו, ותכירו ותדעו כי
אשרי הגבר יחסה בו:
י
עריכהיראו את יהוה קדשיו יראו האל"ף נחה; ואלו היתה נראית היה על משקל שמרו זכרו; ולהפריד בינו ובין יראו, מן ראה, הניחו האל"ף.
וקדשיו הם המונעים עצמם מרב התאוה, כמו המזיר עצמו מן היין שנקרא קדש, שנאמר עליו (במדבר ו ח): קדש הוא ליי'.
ואמר: אתם קדשי עליון, המספיקים את עצמכם במעט מן העולם, ואין אתם רודפים אלא אחר הטרף, לא תיראו שיחסר טרפכם.
יראו את יי' לבדו והוא יטריפכם זה הצורך.
כי אין מחסור ליראיו: ואמר זה לפי שהוא היה גולה בין פלשתים ואין לו שם יודעים ומכירים אותו שיתנו לו לחם לאכול; ולפי שירא את יי' לא חסר טרפו.
יא
עריכהכפירים רשו ורעבו ודרשי יהוה לא יחסרו כל טוב: כי תראו, כי הכפירים שיש להם גבורה בבקשת טרפם, פעמים רשו ורעבו ולא תועיל להם גבורתם.
וכן אמר (איוב ד יא): ליש אבד מבלי טרף ובני לביא יתפרדו; אבל דרשי יי' לא יחסרו כל טוב.
יב
עריכהלכו בנים שמעו לי פעמים תפול לשון הליכה על זרוז המעשה; לא שירצה בו הליכה ממש, כמו לכה נא אנסכה בשמחה (קהלת ב א) ; לכו ונחשבה על ירמיהו מחשבות (ירמיהו יחי ח) ; לכו נא ונוכחה (ישעיהו א יח) והדומים להם; וכן: לכו בנים שמעו לי.
ופרוש בנים: אותם ששומעים ושומרים מוסרי ולמודי; וכן בני הנביאים (מלכים ב ב ג ובכל מקום): תלמידי הנביאים.
יראת יהוה אלמדכם: לפי שזכר סביב ליראיו, כי אין מחסור ליראיו אמר: מי שירצה להיות מיראיו אני אלמדנו היראה.
ועוד אמר:
יג
עריכהמי האיש החפץ חיים אהב ימים לראות טוב: כלומר: מי שירצה בחיים ובימים שיראה בהם טוב ישמע יראת יי' שאלמדנו.
והחיים וימי הטוב הם בעולם הזה ובעולם הבא.
ומה היא היראה?
יד
עריכהנצר לשונך מרע שלא תדבר רע בבני אדם; ובכלל זה עדות שקר וקללת אב ואם, וקללת הדין והמלך, וכל שכן ברכת השם.
ושפתיך מדבר מרמה: שלא תדבר אחד בפה ואחד בלב.
ואלו הן שפתי מרמה: שמרמה את חברו, שמדבר לו טובות, וחשב בלבו רעתו, כמו שאמר הכתוב (ירמיהו ט ז): בפיו שלום את רעהו ידבר ובקרבו ישים ארבו.
וזהו מצות לא תעשה שבלב, כמו (ויקרא י טיז): לא תשנא את אחיך בלבבך.
ואמר (משלי ג כט): אל תחרש על רעך רעה והוא יושב לבטח אתך.
טו
עריכהסור מרע רצונו לומר: סור מלעשות רע; ובכלל זה כל הלאוין אשר במעשה.
ועשה טוב כלל בו כל מצות עשה שבמעשה.
בקש שלום בפה.
ורדפהו: בלב, וזהו יראת יי' שלמדתי אתכם; כמו העבד שירא את אדניו ועושה מצותיו ונזהר שלא יעבור את פיו לכל אשר יצונו.
טז
עריכהעיני יהוה אל צדיקים מי שאחז הדרכים האלה נקרא ירא יי' וצדיק.
ומהו תגמולו מאת האל? ששמירת האל דבקה בו ומצילתהו בכל דרכיו.
וזהו עיני יי' אל צדיקים.
ואם יקרהו שום פגע יקרא אליו וישמע צעקתו ויצילהו מצרתו וזהו: ואזניו אל שועתם:
יז
עריכהפני יהוה בעשי רע בצדיקים עיניו ושמירתו לטובה; ובעשי רע פניו להכרית מארץ זכרם: כמו (ויקרא כ ג): ואני אתן את פני באיש ההוא והכרתי אתו.
יח
עריכהצעקו ויהוה שמע ומכל צרותם הצילם: טעמו אל הצדיקים שזכר, לא בעשי רע הדבק בו.
וכן: ואף לאמתך תעשה כן (דברים טו יז) ; ואם שלש אלה לא יעשה לה (שמות כא יא).
יט
עריכהקרוב יהוה לנשברי לב לשמוע צעקתם ותפלתם.
ואת דכאי רוח יושיע: כפל ענין במלות שונות.
כ
עריכהרבות רעות צדיק כי פעמים רבות ינסה האל את הצדיק לטובתו, ולהראות צדקתו לבני אדם כי לא ימוט לבו ולא יטה מדרך אמת מפני הצרה.
ומכלם יצילנו יהוה: שלא יכשל באחת מהן, כמו שאמר (משלי כד טז): כי שבע יפול צדיק וקם ורשעים יכשלו ברעה.
כא
עריכהשמר כל עצמותיו אחת מהנה לא נשברה: כי העצמות מעמידי הגוף ויסודו.
נשברה מלעיל והוא נפעל עבר; רוח נשברה (תהלים נא יט) מלרע והוא נפעל עומד.
כב
עריכהתמותת רשע רעה הרעה שחושב הרשע לעשות לצדיק, אותה רעה תמיתהו כמו שאמר (תהלים ז טז): ויפל בשחת יפעל.
ושנאי צדיק יאשמו: יאשמו האל"ף בשב"א לבדו והיא נקראת בתנועה קלה.
וענינו מן שממה; וכן (הושע יד א): תאשם שמרון.
ואשם ושמם כענין אחד.
כג
עריכהפודה יהוה נפש עבדיו הרשעים חושבים עליהם רעה והאל פודה אותם מידם.
ואמר: נפש, כי הם חושבים עליהם לקחת נפשותם.
ולא יאשמו כל החוסים בו: הרשעים יאשמו ולא כל החוסים בו.
יאשמו האל"ף [1] בשב"א והשי"ן בשב"א; הראשון נח והשני נע.
- ^ *הערת המדפיס: לפנינו האל"ף בלא שב"א.