רד"ק על תהלים/לב
א
עריכהלדוד משכיל כבר כתבנו בפתיחה ובמזמור הרביעי טעם משכיל ושאר ראשי המזמורים.
אשרי נשוי פשע כסוי חטאה: אמר: אשרי מי שנשא האל על פשעו וכסה את חטאתו בתשובה שישוב אל האל, ובעונש שיענישהו בעולם הזה, כי אין סליחת העון בלתי עונש מעט או רב; ולפי תשובתו יקל ענשו.
והנה אשריו, שיהיה נקי מעון לעולם הבא.
ומלת נשוי באה כדרך בעלי הה"א.
וכן (יחזקאל לט כו): ונשו את כלמתם.
ועוד כפל הענין ואמר:
ב
עריכהאשרי אדם לא יחשב יהוה לו עון עונו למאומה; כלומר: שנשאו בראותו יושר לבבו ששב אל יי' בכל לבו; וזהו שאמר: ואין ברוחו רמיה: כי אין תשובתו במרמה כאומר: אחטא ואשוב (משנת יומא ח ט), או שיהיה במחשבתו שישוב ויחטא.
ואמר דוד זה על עצמו שהיה דואג על עוניו ואמר: אשרי מי שידע שהאל נשא עונו.
ואדני אבי, זכרו לברכה, פרש הענין הזה כן.
אמר: כי זכר שלש מדרגות שהצדיקים הם בהן.
והחל במדרגה התחתונה, והוא נשוי פשע: והוא שחטא והעוה ועבר עברות, ואחר כן חזר בתשובה שלמה ונסלח לו.
כסוי חטאה: שיש לו זכיות וצדקות הרבה ואין לו כי אם חטא קטן והוא כסוי, ואינו נראה בתוך צדקותיו.
דומה כמו גרעין דוחן בתוך סאה של חטאים שמתכסה הגרעינה בהם שאינה נראית.
לא יחשוב יי' לו עון: זה שלא חטא כלל, ואפילו על לבו לא עלה; וזהו: ואין ברוחו רמיה.
ואמר: כי הקדים תחלה נשוי פשע בעבור כי רב הצדיקים במדרגה הזאת, ומעוטם כסוי חטאה, והמעט מן המעט לא יחשב יי' לו עון.
ג
עריכהכי החרשתי בלו עצמי בשאגתי כל היום: מלת כי ענינה: כאשר, כמו (דברים ד כה): כי תוליד בנים, והדומים לו.
ואמר: כאשר שתקתי וחשבתי בעצמי בלו עצמי מרב דאגתי, ואני שואג עליהם כל היום.
ד
עריכהכי יומם ולילה ביום ולילה אני דואג על עוני, וזהו שאמר: תכבד עלי ידך שאני דוג ממכתך שלא תענישני עונש גדול כמו שעוני גדול.
נהפך לשדי ולרב דאגתי כחש בשרי וכבדי, ונהפך השמן לחרב ויובש.
ולשדי הוא טוב השמן ולחותו, כמו (במדבר יא ח): לשד השמן.
ואמר: בחרבני קיץ סלה: כי בקיץ יתיבשו הענינים.
ואף על פי שידע דוד ענשו על העון הגדול וקבל אותו בעולם הזה, אף על פי כן היה דואג עליו שמא לא נגמר מרוק העון בעולם הזה, ואולי יענש בו בעולם הבא.
ה
עריכהחטאתי אודיעך ועוני לא כסיתי אף על פי שהוא יודע הנסתרות אמר: אודיעך כדרך לשון בני אדם, כלומר שאתודה עליו בפי לפניך ולא אכסה אותו.
אמרתי אודה עלי פשעי ליהוה ואתה נשאת עון חטאתי סלה: אמרתי זה חשבתי: כי זה הטוב הוא לי אחר שחטאתי שאתודה עלי פשעי, ואתה, בהתודותי לפניך ושובי בלב שלם, תשא עון חטאתי.
נשאת עבר במקום עתיד, וכמוהו רבים בדברי הנבואה.
או אמר: נשאת דרך נבואה.
וסמיכות עון לחטאתי לגודל חטאתי, כמו (דניאל יב ב): אדמת עפר; (תהלים מ ג): מטיט היון.
ו
עריכהעל זאת יתפלל כל חסיד אליך כיון שראו כי שמעת תפלתי ונשאת חטאתי יתפלל כל חסיד אליך אם קרהו עון.
לעת מצא לעת שימצא לבו פנוי, שיהיה לבו שלם בתשובה.
רק לשטף מים רבים אם יעשה זה אין צריך לומר שהוא לא יאבד בחטאו, אלא אפילו אם באות לעולם צרות רבות, דומות לשטף מים רבים ששוטפים הכל
אליו לא יגיעו: כמו שלא הגיעו אלי.
ז
עריכהאתה סתר לי מצר תצרני כי אתה היית סתר לי ומצרות תצילני כל זמן שאני בהם מעונש עוני; ואף על פי כן לא נטשתני ביד איבי.
רני פלט תסובבני סלה: רננות וצעקות של הצלה תסובבני כנגד האיבים שסבבוני.
ח
עריכהאשכילך ואורך בדרך זו תלך מוכיח למי שישמע תוכחתו, יהיה יחיד או רבים.
איעצה עליך עיני: אתן לך עצה ממה שראיתי בעיני ובעצמי, כי חטאתי והלכתי בדרך לא טוב, והבנתי בעצמי ונחמתי ושבתי אל יי' בכל לבי, וסלח לי וקבל אותי בתשובה; כן תעשה אתה.
ט
עריכהאל תהיו כסוס כפרד אין הבין במתג ורסן עדיו לבלום בל קרב אליך: לא תהיו כמו הבהמה שאין בה תבונה ולא תדע אם תעשה רע ותזיק ולא תבין, וצריך לבלום פיה במתג ורסן שלא תקרב אליך לנשוך אותך, שאין לה תבונה שתוסר ותוכח בדברים אם לא יעשו בה מעשה למנעה מן הרע; אבל אתם לא תהיו כן, אלא הבינו והתוכחו והתוסרו ושובו לאל ממעשיכם הרעים ויסלח לכם.
וזכר הסוס והפרד שהם נרכבים, ויאחז הרוכב הרסן שהוא בפיהם בידו לכבשם ולהנהיגם אל מקום שירצה, ולמנעם מן המקום שירצו הם ללכת, ולמנוע פיהם מלהזיק.
ומתג ורסן אחד; והוא כלי עשוי לבלום פי הבהמה, אלא שהם משונים זה מזה בתכונת מעשיהם.
עדיו: פיו כמו (תהלים קג ה): המשביע בטוב עדיך.
י
עריכהרבים מכאובים לרשע שבוטח ברב חילו ולא הביט אל האל ולא הבין; בעונותיו ובחטאתיו רבים מכאובים באים לו ואין מי שיצילהו מהם; והבוטח ביהוה אבל מי שהוא בוטח ביי', ויבין שאין לו משען בלעדיו, צריך לו לשוב מחטאיו ומהדברים אשר מנעהו, וישכיל כי הטוב והרע מאת האל יבאו לו לפי מעשיו ובוטח בו לבדו.
חסד יסובבנו: הפך הרשעים שיסובבום מכאיבים רבים.
יא
עריכהשמחו ביהוה וגילו צדיקים מי שבוטח בו ישמח מרב הטוב שיבא לו מאתו, או פרושו: שתמצא נפשו בעבודת האל שמחה ובבטחונה בו.
והרנינו כל ישרי לב: והרנינו פעל יוצא.
אתם שמחו והרנינו לכל מי שלבו ישר וירצה לאחוז דרככם, בשרו אותו בטוב מאת האל והרנינו אותו.