רבינו בחיי על בראשית ה כח

| רבינו בחיי על בראשיתפרק ה' • פסוק כ"ח |
א • ב • ג • כג • כד • כח • ל • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


בראשית ה', כ"ח:

וַֽיְחִי־לֶ֕מֶךְ שְׁתַּ֧יִם וּשְׁמֹנִ֛ים שָׁנָ֖ה וּמְאַ֣ת שָׁנָ֑ה וַיּ֖וֹלֶד בֵּֽן׃




"ויולד בן ויקרא את שמו נח". חשבון עשרה הוא עקר העולם וקיומו. והנה נח היה עשירי לאדם וראוי להתקיים בו העולם, ולפי שהדורות ההם היו עתידין להמחות במבול ואין בהם קורא בשם ה' זולתי נח ע"כ לא תמצא בכלם זכרון בן ולא זכרון שם עד שבא נח והזכיר בו הכתוב ויולד בן ויקרא את שמו נח. ומלת בן נגזרת מבנין כי העולם נבנה ונתקיים, גם עקר הדבר וקיומו נקרא שם כענין שכתוב (משלי, י) "ושם רשעים ירקב", כי אין ענין רקבון נופל על השם כי השם אינו דבר אבל הכונה על עצמו ועקרו שישלוט בו רקבון. ומה שקרא את שמו נח היה לו לקרותו מנחם לפי הענין שאמר זה ינחמנו ממעשנו. אבל יתכן לפרש כי המ"ם מובלעת ועקר השם הוא נחם כענין שכתוב (זכריה, יא) "לאחד קראתי נעם ולאחד קראתי חבלים". כי כן משפט הכתובים בהרבה שמות לקצר המלה, ויהיה טעם הקצור כדי שיהיה שם נח כולל חן כמו שנאמר ונח מצא חן בעיני ה'. ומפני שהיה נח עשירי והעשירי קדש לה' ע"כ הזכיר בו מלת זה כלשון (שמות, טו) "זה אלי ואנוהו". כלומר זה ינחמנו בזכות זה. ולפי שמלת זה כוללת שתי כונות אלו נכתבו במלת זה שני טעמים. ואל יהא דבר זה קל בעיניך שכל התורה כלה רמיזות וענינים שכליים נאמרים בהשגחה גמורה למי שמתבונן בספר תורת האלהים. וע"ז דרשו רז"ל שגם הטעמים שבתורה נתנו מסיני והוכיחו זה ממה שכתוב (נחמיה, ח) "ושום שכל ויבינו במקרא". ודרשו כן ושום שכל אלו הפסוקים, ויבינו במקרא אלו פסקי טעמים.