ראשית חכמה/שער האהבה/פתיחה
מפני שקדם מאמרנו בשער הקודם בעניין היראה ופרטיה, אמרנו לסמוך לו עניין האהבה, כמו שסמכם הפסוק באמרו (דברים י, יב): "ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה את ה' אלהיך ללכת בכל דרכיו ולאהבה אותו ולעבוד את ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך". והטעם לקדימת היראה בארנו בשער הקודם, היות היראה מפתח לכל העבודה. כי לא תכון לאדם לעשות שום מצוה עד שידע מי ציווה אותה שהוא אדון יחיד, ושתהא עבודתו מיחדת לפניו, כמו שנתבאר בסוף השער הקודם. וזהו שכתוב: "ליראה את ה' אלהיך". ובזה ימשך לו ללכת בכל דרכיו, ירצה שישמור עשה ולא תעשה, והיינו בכל דרכיו. אמנם עקר הירא את המלך הוא ליראה, ליזהר שלא יעבור על מה שציווהו שלא יעשה. וכן נמצא בדברי הרשב"י עליו השלום, זה לשונו: שס"ה משמאלא מדחילו דגבורה אתיהיבו, פחד יצחק. רמ"ח מימינא מרחימו דדרגא דאברהם, דכתיב ביה (ירמיהו לא, ג) "ואהבת עולם אהבתיך על כן משכתיך חסד", עד כאן לשונו. וירא שלא ימצא המלך אחריו משגהו, ולכן הוא נזהר שלא לעבור על דבריו.
אמנם האהבה היא מעלה נוספת, והיא שני דברים. האחד, שלם למעשה המצוות עשה, ושיתוסף לו אהבה, שיעשה המצוה והתורה מלב ומנפש בחשק גדול; וזהו "ולעבוד את ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך". ואז יקרא העובד עבד שהוא עובדה עבודה שלמה, היא מאהבה, וכמו שנתבאר שם. ולכן ביראה לא הזכיר עבודה, ובאהבה הזכיר עבודה. וכן בתנא דבי אליהו שנעתיק לקמן, הוציא שעיקר היראה היא לא תעשה, ועיקרו לירא מהדין, ואהבה היא בעניין מצות העשה. ומפני היות היראה והאהבה שני עמודים גדולים לעבודה, סמכם הכתוב; וכמו שהזכיר בזה יראה: "ליראה את ה' אלהיך", הזכיר גם כן באהבה: "לאהבה את ה' אלהיך". ולכן הרשב"י סמכם לעולם, ואומר: מצוה בדחילו ורחימו; וכן תשובה ותורה ותפילה, שהעתקנו לשונו בשער היראה, כבר פירש שהוצרכנו להקדים היראה.
ולכן ראינו לפרש עניין האהבה אחר היראה, כסדר הכתוב, וסדר הרשב"י עליו השלום; ואף על פי שהמפרשים זכרונם לברכה לא דרכו דרך זה. ועוד, כי יראה ואהבה הם רומזים לשתי אותיות שבשם, כדפירשו בתיקונים, ולכן ראינו לייחד השם, שנאמר (ישעיהו כו, ד): "כי ביה ה' צור עולמים". ועוד קדמה יראה לאהבה, מן הטעם שפרש הרשב"י בתקונים שהם כנגד עשה ולא תעשה, מצוות לא תעשה קדמו, שהם תלויות בשם י"ה. ולכן צריכין אנו לבאר אהבה שהוא כנגד ו"ה, כדי לייחד את ידו"ד: