רא"ש על התורה/במדבר/יג
ב
עריכהשלח לך אנשים. משל למלך שהיה לו כרם ומסרו לאריס כשעושה יין טוב אומר המלך הכניסוהו לביתי כך אמר הקב"ה למשה גבי סנהדרין אספה לי שבעים איש מזקני ישראל וגבי מרגלים או' שלח לך ועליהם נאמר שולח דברים ביד כסיל וכי כסילים היו והלא כבר נאמר אנשים ואין אנשים אלא צדיקים כדכתיב במלחמת עמלק בחר לנו אנשים וכן הוא אומר והאיש בימי שאול בא באנשים אלא לפי שהוציאו דבה נקראו כסילים כד"א ומוציא דבה הוא כסיל ואע"פי שגדולים היו באותה שעה וגם ע"פי הקב"ה נשתלחו שנא' וישלח אותם משה ממדבר פארן ע"פ ה' אפי"ה לסוף מ' ימים נהפכו לרעה ועליהם נאמר כי דור תהפוכות המה ולכך נסמכה פ' מרגלים לפ' מרים כדי שיראו זאת הצדקת שלקתה ע"י לה"ר ויסתכלו ולא יוציאה דבה ואעפ"ך לא הבינו ממנה ועליהם הכתוב אומר לא ידעו ולא יבינו בחשיכה וכו' ולכן אמר הקב"ה למשה שלח מרגלים שלא האמינו בהקב"ה שאמר להם אל ארץ טובה ורחבה והם אמרו נשלחה אנשים לפנינו כדכתי' לקמן והקב"ה אמר אם אני מעכב בידם יאמרו שאינה טובה משל למלך שזימן לבנו אשה נאה ובת טובים שאין כמותה בעולם ואו' לו בקשתי לך אשה שאין כמוה בעולם אמר לו הבן איה היא אמר אביו בלבו אם אני מעכב מלראותה יאמר שהיא כעורה אמר לו לך לראותה ותדע שאמת אמרתי לך אבל בשביל שלא האמנת לי לא תראנה בביתיך אלא לבניך אני נותנה:
טז
עריכהויקרא משה להושע בן נון יהושע מה ראה משה לקרותו יהושע אלא ראה שכלב עתיד ליטול חלקו ושכרו בארץ דכתי' ויבוא עד חברון וכתי' במקום אחר ויתנו לכלב את חברון ויהושע שעתיד ליטול שכר י' שבטים של מרגלים לפיכך הוסיף אות אחת בשמו שעולה עשר שקראה תגר כשנטלה משמה של שרה נפרע לה בכאן וי"א שנחלקה לשתים ה"א של שרה וה"א של אברהם ובפ' אלו נאמרין מסיק שהטעם שהוסיף לו י' משום שא"ל יה יושיעך מעצת מרגלים:
כג
עריכהוישאוהו במוט בשנים ממשמע שנא' וישאוהו במוט איני יודע שהוא בשנים ומה ת"ל בשנים בשני מוטות. א"ר יצחק טורטני וטורטני דטורטני הא כיצד שמנה נטלו אשכול. ול"נ דנפקא ליה משום דהוה מצי למימר וישאוהו בשני מוטות והו"א דלא היו כ"א ד' לישא אותו א' לכל ראשי המוטות אלא מדכתיב במוט בשנים לומ' דבכל ראשי המוטות שהיו ד' היה להם מוט אחד כזה וזהו טורטני וטורטני דטורטני וי"א שזו היא צורתה לרש"י נמצא לפי פירושו שהיה משוי האשכול תתק"ס סאים כזה לפי השוויית האבנים שהרימו בגלגל איש אבן אחת על שכמו ושקלום רז"ל משקל כל אחד ואחד מ' סאה וגמירי שכל משאוי שנושא אדם על שכמו אינו אלא שליש משאוי במשא שמסייעין אותו להרים:
ה' ארך אפים כשעלה משה למרום מצאו להקב"ה שיושב וכותב ארך אפים אמר ליה אף לרשעים בתמיה רשעים יאבדו א"ל חייך שתצטרך לדבר כשחטאו בעגל ובמרגלים נתפלל לפניו בארך אפים א"ל הקב"ה והלא אמרת לצדיקים א"ל משה והלא אמרת כי אף לרשעים: