רא"ש על התורה/דברים/לד

א

את הגלעד שהוא גבול ארץ ישראל כדכתיב מדן ועד באר שבע:

ה

וימת שם משה עבד ה'. אחד עשר פסוקים הללו יחיד קורא אותם שאין שנים יכולים לקרוא יחד פסוקים הללו שהרי גם כל הפרשיות שבתורה איתא במגילה א' קורא ולא שנים ולמה נהגו עתה לקרא שנים הקורא והחזן אנו סומכין על ששנינו במסכת בכורים בתחלה כל מי שהיה יודע לקרא בתורה קורא ומי שאינו יודע לקרות מקרין התחילו להיות מתביישין התקינו שיהיו מקרין היודע ושאינו יודע והאי נמי פסוקים הש"ץ מקרא את הכל:

במדרש וימת שם משה א"ל משה להקב"ה בשעת מיתתו לא אמות כי אחיה ואספר מעשה יה. א"ל הקב"ה אי אתה יכול כי זה דרך העולם א"ל דבר א' אני מבקש ממך שיבקעו כל השערים והתהומות וידעו הגוים כי אין זולתך שנאמר וידעת היום והשבות אל לבבך וכו' מיד פתח משה ואמר אין עוד וכו' א"ל הקב"ה אתה או' אין עוד גם אני או' לך ולא קם נביא עוד בישראל כמשה מיד ירד הקב"ה בכבודו ושלשה מלאכים מיכ"אל וגברי"אל וזנגי"אל גברי"אל הציע מטתו מיכאל פירש עליה מטלית של ארגמן וזנגי"אל בכסות של מלת מראשותיו באותה שעה עמד הקב"ה בראשו וזנגיאל במרגלותיו ומיכאל בצד זה וגבריאל מצד זה אמר לו הקב"ה למשה הקף רגלך זה לזה ועשה כן א"ל השקע עפעפי עיניך זו אל זו ועשה כן מיד קרא הקב"ה לנשמתו של משה וא"ל בתי מאה ועשרים שנה קצבתי לך להיות בגופו של משה צאי ואל תאחרי שהגיע קצך לצאת מיד השיבה להקב"ה יודעת אני שאתה אלהי הרוחות והנשמות ובידך נפש כל חי אתה יצרתני ונתתני בגופו של משה מי יש לך גוף טהור בעולם שתתנני בו כמשה שאין בו רמה ותולעה מעולם לא נראו עליו זבובין ולא צרעים לפי' אני אוהבו ואיני רוצה לצאת חזר ואמר לה אל תאחרי כי הגיע קצך לצאת ואני אעלה אותך לשמי השמים העליונים ואושיבך תחת כסא כבודי בכבוד אצל שרפים ואופנים ומלאכים א"ל רב"שע טוב לי להיות בגופו של משה יותר מכרובים ומלאכים שהרי מהם ירדו שנים עז"א ועז"אל וחמדו את בנות הארץ ובאו עליהם וגם השחיתו הדרך עד שתלית אותם אבל משה משנגלית עליו בסנה לא שב אל אשתו בבקשה ממך הניחני במקומי כיון שראה הקב"ה כן נשקו ונטל נשמתו בנשיקה שנאמר על פי ה' באותה שעה בכה הקב"ה ואמר מי יקום לי עם מרעים מי יתפלל לפני על בני ומה"ש בוכים ואו' והחכמה מאין תמצא ואיזה מקום בינה ושמים בוכין ואומרין הצדיק אבד ואין איש שם על לב ואין מבין כי מפני הרעה נאסף הצדיק וחמה ולבנה בוכים ואומרים בינו בוערים בעם וכל המזלות אומרים וכסילים מתי תשכילו ורה"ק אומרת הושיעה ה' כי גמר חסיד עכ"ל המדרש:

ו

ויקבור אותו בגי. לא נתעסקו בו לא ישראל ולא מה"ש אלא הקב"ה בכבודו ובעצמו ולמה בח"ל כדי שיחיו מתי חוצה לארץ שנאמר וירא ראשית לו קרי ביה ויתא ראשי עם בתחית המתים. ויקבור אותו בג"י גימ' י"ה כחשבונו דדין כך חשבונו דדין ולמה נתעסק בו הקב"ה י"ל במדה שאדם מודד בה מודדין לו הוא קבר את יוסף ולא נתעסק בביזה של מצרים לפי' נתעסק בו יה ושאל קיסר כי קבר רחמנא למשה במאי טביל ואם תאמר במים הא כתיב מי מדד בשעלו מים אמר לו באש דכתיב ה' באש יבוא א"ל ומי סליק טבילה באש א"ל אדרבא עיקר טבילה באש הוא דכתיב וכל אשר לא יבוא באש תעבירו במים:

י

ולא קם נביא עוד בישראל כמשה ארז"ל בישראל הוא דלא קם אבל באו"ה קם ומנו בלעם ופשטיה דקרא ולא קם נביא עוד בישראל כמשה ומדרש ולא קם נביא עוד בישראל כמשה זהו שאמר שהע"ה רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כלנה לא דבר שלמה אלא על מרע"ה שנתעלה על כל כיצד אדה"ר אמר אני גדול ממך שנבראתי בצלם של הקב"ה שנא' ויברא אלהים את האדם בצלמו א"ל משה אני העלתי ממך שהרי הכבוד שניתן לך ניטל ממך שנאמר אדם ביקר בל ילין. אבל אני זיו פני שנתן לי הקב"ה הוא עמי לעולם ואפי' ביום המיתה שנאמר ולא נס לחה. נח אמר למשה אני גדול ממך שניצלתי ממי המבול א"ל אני העלתי ממך שהרי לא הייתי בא להציל הדור שכשנתחייבו ישראל כלייה על מעשה העגל הצלתי עצמי וכל הדור שנא' וינחם ה' על הרעה אשר דבר לעשות לעמו. משל לב' ספינות שהיו בים והיו להם שני קברנטים ורצו לטבוע אחד הציל עצמו ולא הציל ספינתו ואחד הציל עצמו וספינתו למי משבחים למי שהציל עצמו וספינתו כך נח לא היה לו זכות להציל דורו. אברהם אמר אני גדול ממך שהייתי זן עוברים ושבים שנא' ויטע אש"ל. א"ל אני העלתי ממך שאתה זנתה ב"א ערלים אבל אני כלכלתי בני אדם מהולים ולא עוד אלא שאתה כלכלת ביישוב ואני במדבר יצחק אמר אני גדול ממך שכשנעקדתי על גבי המזבח ופשטתי צוארי לישחט באהבת המקום וראיתי פני שכינה א"ל משה אני העלתי ממך שראית פני שכינה וכהו עיניך שנא' ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראות מראות פני שכינה אבל אני דברתי עם השכינה ולא כהו עיני שנא' ולא כהתה עינו יעקב א"ל אני גדול ממך שפגשתי המלאך ונצחתיו א"ל אני העלתי ממך שאתה פגשת למטה במקום דירתך אבל אני עליתי למעלה במקום דירתם והיו מתייראין ממני וע"ז אמר שלמה רבות בנות עשו חיל וכו' ורז"ל דרשו ולא קם נביא עוד בישראל כמשה בישראל הוא דלא קם אבל באו"ה קם ומנו בלעם וכן גרסי' התם לא עמד חכם בעולם כבלעם וכאבנימוס הגרדי נכנסו כל האומות אצלו א"ל מה לעשות באומה בישראל א"ל לכו חזרו בבתי כנסיות ובתי מדרשות שלהם אם תמצאו שם תינוקות מצפצפים בלשונם בידוע שאין בריה יכולה לעמוד בפניהם שכן הבטיח להם יצחק אביהם הקול קול יעקב והידים ידי עשו בזמן שיעקב עוסק בתורה אין לו ליראה מפני עשו ובזמן שיעקב מרפה קולו ידי עשו שולטת בו עכ"ל הרמב"ן ז"ל:

אשר ידעו ה'. שהיה מדבר עמו במראה ולא בחידות וכל נבואת הנביאים רובם לא היה בהם צורך אלא על היחידים כמו שמצינו שאמר אליהו לצרפית שמן והקמח לא תכלה כל ימי הרעב וכזה אמר אלישע לאשה מנשי בני הנביאים שאלי כלים בצנעה אבל משה כל מעשיו היו לצורך ישראל ולדורות ולעיני כל ישראל:

יב

לכל היד החזקה. א"ר ברכיה בשם ר' חלבו הכהן בשם ר"ש בר נחמני ראה מה גבורה היתה ביד משה שהלוחות ו' טפחים ועביין מסנפירינון היו והיו ב' טפחים ביד משה וב' טפחים ביד הקב"ה וכ' טפחים היו באמצע וכשראה שעשו יש' העגל בקש הקב"ה לעכבן מיד נתן הקב"ה כח וגבורה בידיו של משה ונטלן והלך וירד מן ההר: