רא"ש על התורה/דברים/כא

ז

ידינו לא שפכה. בה"א כלומר שבעל הבית חייב לאורח חמשה דברים אכילה שתייה לינה לויה מתנה:

ט

ואתה תבער הדם הנקי. פירש"י שאם נמצא רוצח אחר עריפת העגלה שאין פוטרין אותו לכך כתוב ואתה תבער הדם הנקי וקשיא דבמסכת כתובות אמרי' דאצטריך להקיש שופכי דמים לעגלה ערופה מה עגלה ערופה מן הצואר אף שופכי דמים פי' בסייף וי"ל דההיא דרשה דכתובות אתיא כמ"ד חנק חמור וכ"מ פ"ד מיתות דמפיק דרוצח בסייף מעבד דכתי' נקם ינקם ואין נקימה אלא בסייף דכתי' והבאתי עליכם חרב נוקמת נקם ברית ומסיק אשכחן עבד בן חורין מנ"ל ולאו ק"ו הוא קטל עבדא בסייף בן חורין בחנק הניחא למ"ד חנק קל דהשתא מצי למימר לאתויי בני חורין בסייף מק"ו דעבד אלא למ"ד חנק חמור מאי איכא למימר ומשני נפקא ליה מואתה תבער הדם הנקי הוקש ש"ד וכו' מכלל דלמ"ד חנק חמור אצטריך ואתה תבער להקיש רוצח לעגלה ערופה ואם נמצא שאין פוטרין אותו נפקא ליה לדידיה מלארץ לא יכופר כי אם וכו' והאי דהכא סבר לפי האמת דחנק קל דאז נפקא ליה סייף מק"ו דעבד ואי קשה לפירש"י ולארץ לא יכופר ל"ל י"ל דאצטריך דאם נמצא ההורג לאחר יום הכפורים שאין פוטרין אע"ג דאיכא תרתי עריפת עגלה ויום הכפורים ואידך שמא לית ליה. ד"א ואתה תבער הדם הנקי מישראל כי תעשה הישר וכו' כלומר כי תעשה הישר בעיני ה' שתקיים מצות רוצחים עריפת העגלה ומדידת החבל אז תבער הדם הנקי שיצא הכל ויהיה הרוצח ניכר שמתוך כך יבואו עדים ובמדידה פליגי איכא מ"ד מטבורו או מצוארו ממקום שנעשה חלל ואיכא מ"ד מחוטמיה דעיקר חיותיה באפיה הוא:

י

ושבית שביו. פירש"י לרבות כנעניים שבתוכה ואע"פ שהוא מז' עממין ומקשין והיאך משתמע משבית שביו י"ל דה"ק ושבית שביו של אויבך אפי' הכנעני ששבו אויבך להם ושבית אותו שבי:

יא

אשת יפת תאר. וא"ת מפני מה לא אמר יפת מראה וי"ל מפני שהם במצור ומפני הרעב שבעיר משתנות פניהם לכך אמר יפת תאר כלומר שהיא ראויה לקבל היופי שחסרה בימי הרעב:

יב

והבאתה אל תוך ביתך מלמד שלא ילחצנה במלחמה לבוא עליה יותר מביאה ראשונה שלא אסרה התורה אלא ביאה ראשונה וי"מ לא ביאה אחת ולא ביאה ב' וכן איתא התם תרין מילין אמריתון משמיה דרב ולית הוא כן אמריתו דלא אסרה תורה אלא ביאה שנייה ואנן אמרי' לא זו ולא זו אלא לאחר המעשים הללו וי"מ שלא ילחצנה במלחמה שלא יטול חליצת הבגדים שעליה והכי משמע קרא דבתריה והבאתה אל תוך ביתך והדר והסירה את שמלת שביה מעליה ודרכם להתקשט בכלים נאים בעת יציאתן במלחמה:

טז

לא יוכל לבכר. וא"ת והרי יעקב נטל הבכורה מראובן ונתנה ליוסף י"ל בפשיעתו של ראובן היה ונתנה ליוסף בפרנסתו לאביו ואפ"ה לא יוכל אלא אם פשע לאביו יביאהו לב"ד כדמפ' ואזיל:

יח

כי יהיה לאיש בן סורר ומורה. ועל שם סופו נהרג כי עתיד ללסטם את הבריות. וא"ת הי"ל לידון בסייף וי"ל כיון שהוא מלסטס אינו משמר שבתות ונתחייב סקילה א"נ מדכתיב איננו שומע מכלל שהוא מקלל אביו ואמו וחייב סקילה:

כג

כי קללת אלהים תלוי וכו'. כלומר שע"י שקלל הוא נסקל ונתלה ואם אין קוברין לו לא יהיה כבוד של מעלה שיאמרו הרואים זה מחרף היה ופשט ידו בעיקר: