קרבן אליהו/אכילת בשר הפסח
אכילת בשר הפסח
עריכהו. לאכול בשר הפסח בליל ט"ו בניסן ע"פ התנאים שבכתוב שנאמר: [שמות יב ח] "ואכלו את הבשר".
שורש מצוה זו: צריך להיות זה בליל ט"ו, משום שענין הקרבן הזה הי' בא לרמוז על גדולת ית' שהוא אלהי האלהים, ומצרים יוכיח שבכל אלהיהם עשה שפטים. ובהיות כן, צריך להיות זה במספר ט"ו לחודש שהוא מספר י"ה, שעם זה השם נברא העולם, שנאמר "כי ביה ה' צור עולמים", ובניסן נברא העולם. דידוע שבענין הבריאה ניכר אלהותו שמן הפעולות יודעו הכוחות, כמו שפירשו רז"ל בפ' "בראשית ברא אלהים" שבענין בראשית ניכר שהוא אלהים. ולכן בהיות שבניסן נברא העולם ונברא בשם י"ה ועם הבריאה ניכר אלהותו, ג"כ צריך להיות ענין עשית הקרבן הזה בניסן במספר י"ה ימים, שגם עם הקרבן הזה מתפרסם אלהותו לעיני הכל, כי הוא הבורא.
ומצותו להיות צלי אש, רמז "פסילי אלהיהם תשרפון באש", וכיון שהשה ע"ז של מצרים ואנו אוכלים השה לזכירת בזיון הע"ז - גם צוה לנו התורה להיות צלי אש, כי בעשות זה נחשב כאלו אנו מקיימים "פסילי אלהיהן תשרפון באש".
טעם אחר, שצלי אש יש לו ריח ומעורר התאוה לאכול אע"פ שהוא שבע, וגם צלי אש מאכל מלכים והלילה הזה מורה חירות.
א"נ צלי אש דרך חיפזון כמאכל כל עוברי דרך. או צלי אש שכיון שנעשה כן במצרים כדי שיריחו המצריים, זכר לזה צוה הקב"ה להיות צלי אש. ומריח הקרבן הצלי הזה היו בורחים כל המזיקים כשם שבורחים מריח הקטורת, וזהו הטעם שהלילה הזה משומר מן המזיקים.
או צלי אש לרמוז רמז נסתר כמה החטא נורם, כי בהיות שבניסן נברא העולם כמ"ד, וליל י"ה שהיא ליל של אכילת הקרבן רומז על שם שבו נברא העולם שנאמר "כי ביה ה' צור עולמים", ונברא אדם הראשון והניחו בג"ע, ומלאכי השרת היו צולין לו בשר ומצננין לו יין כו', וכיון שחטא נטרד, לכן ציוה להיות צלי אש רמז להאמור ודוק והבן.
מצוה זו: מכילתא, ופסחים וזבחים פרק איזהו מקומן. והרמב"ם הלכות קרבן פסח. סמ"ק עשין סי' רכ"ה. ס' המצות עשין נ"ו.