קצות החושן על חושן משפט רכ
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סעיף י
עריכה(א) אם הם מעוברות הולד מכור ז"ל הסמ"ע אמת שכ"כ ברא"ש אבל הטור כת' בשם הרא"ש דאפי' אמר לו פרה ושפחה וחמורה זו סתם כו' וכתבתי בפרישה דהדין עם רבינו דס"ל דלא כת' הרא"ש דנמכר הולד עמו בסתם כי אם באומר שפחה זו דזו משמע כמות שהי' לפניך וראה שהיא מעוברת אבל באומר שפחה סתם מראהו שפחה איזה שירצה עכ"ל. ובט"ז סי' רכ"ג גבי מחליף פרה בחמור זה אומר עד שלא מכרתי וכו' ז"ל משמע דאין חילוק ביניהם רק בזמן הלידה וקשיא לי' מסי' ר"ך המוכר פרה סתם לא מכר הולד ואם אמר פרה מעוברת מכר הולד וא"כ קשה ממ"נ אם אמר פרה סתם הא לא מכר הולד אפי' נולד אח"כ ואם אמר פרה מעוברת הא מכרו אפי' נולד קודם כו' דהא כ' רבינו בשם הרא"ש דכשהי' מעוברת עדיין מכור משמע לדיע' הראשונה שם אפי' במעוברת לא מכר הולד ונרא' דבאמת לא כת' רבינו שם דרך פלוגתא עכ"ל ולפמ"ש בש"ע דבסתם לא מכר הולד תיקשי קושיות הט"ז גם בס' מעד"מ הוכיח ממתני' דמחליף פרה בחמור דמוכר פרה סתם ולא אמר מעוברת דמכור הולד ע"ש. אמנם כבר נתחבטו ונתלבטו בקושיא זו קמאי והוא בשטה מקובצת בסוגי' דמחליף פרה בחמור וז"ל הר"ר יונתן וכו' ולפום האי פירושא טענתא דמוכר לאו כלום הוא כיון דקאמר דהאי פרה מעברתא זבין ליה הילכך ודאי מחזי לאוקמה לטענתא דמוכר בכה"ג דקא טען מוכר אין ה"נ פרה מעוברת זבינ' לך ולא הוי ידענא אי האי פרה ילדה אי לאו ולבסוף איגלאי לי דודאי ילדה מקמי דזבינתא ניהלך והשתא אי בעית יהיבנא לך פרה אחריתי מעוברתא ואי לא בעית לבטל המקח ואידך כי קא טעין האי פרה ודאי מעוברת הוית בעידן זבינא וולדא דילדת דילי הוא וברשותי ילדה כו' דלא שוה העובר כמה דשוה כדמתיילד אבל היכא דא"ל פרה סתמא לית דינא ולית דיינא דלא קנה ולד כלל כו' וכן נראה לפרש הרמ"ך עכ"ל. ולפנינו דעת החולקין ודלא כמ"ש הט"ז דליכא פלוגתא ומשנתינו דמחליף מפרשי לה כהוגן:
אמנם נראה ראיה דאפי' לא אמר מעוברת אלא כל שאומר פרה זו ושפחה זו הולד מכור מהא דתנן בתמור' (דף כ"ח) האומר ולדה של זו עולה והיא שלמים דבריו קיימים היא שלמים וולדה עולה הרי זה ולד זבחי שלמים דברי ר"מ ר' יוסי אומר אם לכך נתכוין מתחלה הואיל ואי אפשר לקרות שני שמות כאחד דבריו קיימים ואם משאמר הרי זו שלמים נמלך ואמר ולדה עולה הרי זו ולד שלמים ואי נימא דמוכר פרה סתם לא מכר הולד א"כ היא שלמים וולדה עולה דסבר ר' יוסי אם נתכוין כו' ואם נמלך הרי זו וולדה שלמים דהא כשאמר היא שלמים הולד לא הקדיש ושיירו משוייר וחולין הוי וכדאמר ר' יוחנן שם הפריש חטאת מעוברת וילדה רצה מתכפר בה רצה מתכפר בולדה קסבר ר"י אם שיירו משוייר עובר לאו ירך אמו דה"ל כמפריש שתי חטאות ע"ש וא"כ כשאמר היא שלמים הולד לא קדוש וחולין הוי וכשאמר אח"כ ולדה הרי הקדישה עתה לעולם אלא ודאי דאפי' בסתם נמי הולד מכור ומש"ה כשאומר היא שלמים הרי ולדה נמי הקדיש לשלמים ואין לו' דהקדש שאני דהמקדיש בעין יפה מקדיש דהא נותן מתנה יותר נותן בעין יפה ממקדיש וכדאי' פ' הספינה (דף פ"א) ואפ"ה לא מחלקינן בין מוכר לנותן אלא במקרקע וכמ"ש בטור בשם הרמב"ם דקרקע חשוב ובטלי אגבן בנותן אבל במטלטלין אין חילוק בין מוכר לנותן וכמ"ש הרמ"א בס"ס ולא עדיפא הקדש ממתנה ומוכח מזה דמוכר פרה זו מכר ולדה זה ברור. ומיהו פרה סתם יכול ליתן איזה שירצה וכמ"ש בסמ"ע: