קצות החושן על חושן משפט קכ
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סעיף א
עריכה(א) אפי' רחוק למלוה עיין בהה"מ שפי' דברי הרמב"ם בקרוב למלוה ע"פ דברי הרשב"א בשם ירושלמי דסתמא היינו קרוב למלוה מיהו בתו' פ' הזורק משמע דאפי' רחוק למלוה חייב אלא דמתני' מיירי דמפרש ע"ש ד"ה א"ה מאי למימרא ועיין בפי' המשניות להרמב"ם פ' הזורק וז"ל היתה עומדת על ראש הגג כו' ועל מנת שנאמר לו זרוק חובי בתורת גיטין לפיכך אם הגיע הממון קרוב מן המלוה נפטר הלוה שכבר הגיע לו הממון כמו הגט והוא כבר נתפייס ממנו בקבלת הממון בזה הענין אבל אם אמר לו זרוק לי חובי ותפטר ולא אמר בתורת גיטין וזרקו לו ונאבד או נשרף קודם שיגיע ליד המלוה ה"ז אינו פטור עכ"ל. והוא תמוה דהא בש"ע משמע להדיא דאומר זרוק והפטר א"צ שיגיע ליד המלו' ועכ"פ לא גרע מתורת גיטין דקרוב למלוה פטור והיכי כתב דאינו פטור עד שיגיע ליד המלו' וצ"ע:
(ב) מחצה על מחצ' בפ' הזורק דף ע"ח אוקי רבה ורב יוסף מחצ' על מחצה בשני כתי עדים אחת אומר' קרוב לו וא' אומרת קרוב לה ור' יוחנן מוקי קרוב היינו ביכול לשומרו ומחצ' על מחצה בשניהם יכולים לשמרו כתבו תוס' שם ד"ה מחצה על מחצ' ז"ל הכא לא שייך לומר הממע"ה דאין כאן ספק עכ"ל וז"א אלא אליבי' דר"י אבל לרבה ורב יוסף דמוקי בשני כתי עדים הדרא קושי' לדוכתי' ומהרש"א כתב דתוס' מפרשי כדברי המרדכי דמיירי דהחוב עדיין בעין ברה"ר אלא שהוא תוך זמנו ואמר המלו' ללוה זרוק לי בתורת גיטין קרוב למלו' זכה המלו' ומחצ' על מחצה בשני כתי עדים והלו' רוצה לחזור יחלוקו כיון דאי' בעינא ע"ש אבל קשה דאי ס"ל לתו' כפי' המרדכי א"כ לא הי' התחלה לקושי' דנימא הממע"ה ולר' יוחנן נמי נימא דמיירי תוך זמנו ונרא' דס"ל דלר' יוחנן ע"כ צריך לפרש באבד החוב דבשלמא קרוב בד' אמות א"כ שפיר מצינו לפרש תוך זמנו ושלא יהא הלוה יכול לחזור כיון דכבר זכה המלו' בד' אמותיו אבל לר' יוחנן דמיירי קרוב ביכול לשומרו וזה אינו אלא בגיטין וקדושין וא"כ בשלמא לפטור הלו' מהני בתורת מחיל' כיון דאמר זרוק בתורת גיטין אבל אם הוא תוך זמנו לא מצי המלו' זכי בי' כיון דאינו חצירו ביכול לשמרו אלא בגיטין וע"כ לר' יוחנן מיירי באבד החוב ומש"ה הקשו דנימא הממע"ה ותי' דאין בזה ספיקא אבל לרבה ורב יוסף שפיר מצי מיירי בתוך זמנו ולענין חזרה דלוה ורש"י שפי' באבד החוב משום דאנן קי"ל כר' יוחנן ודו"ק. ומדברי המרדכי פ' הזורק משמע דלמסקנא נמי מיירי כשהוא בעין לענין חזרה דלוה וקשה לר' יוחנן דמיירי ביכול לשומרו למה לא יוכל הלו' לחזור ובמה זכה המלו' ועיין בטור דמשמע נמי דזה המלו' אלא דיש לפרש דמיירי בד' אמות ומדין חצר:
סעיף ב
עריכה(ג) למחצית שכר דכיון דאתי לידו בתורת שמיר' אע"פ שאמר לו דבר שנרא' ממנו שאינו חושש באביד' והלך ואבד' חייב כי היכי דאמרינן בקרע כסותי היכא דאתי לידי' בתורת שמיר' דאינו פוטר אלא א"כ אמר והפטר כן הוא שם במרדכי פ' החובל וא"כ לפי"ז אם אמר לו בפי' לך התעסק בהם והרי אתה פטור מחיוב שהי' לך בשמירתן ודאי פטור ועיין ש"ג פ' המפקיד. ומיהו נראה דאפי' אמר לו בסתם יהיו לך בתורת עיסקא לא גרע מאומר בתורת גיטין דפטור אפי' לא אמר והפטר דכיון דתורת עיסקא ה"ל פלגא פקדון הרי פוטר אותו מחיוב אונסין במחציתו והמרדכי לא קאמר אלא באומר לו סתם שיתעסק בהם למחצית שכר דבזה אע"ג דנראה ממנו שאינו חושש באונסין לא מיפטר כי אתי לידי' בתורת שמיר' אבל אומר יהיו בידך בתורת עיסקא הוי לי' כאומר בתורת גיטין דפירושו דכל דין גיטין יהי' לזה החוב א"כ ה"ה בתורת עיסקא הוי לי' כמפרש שיפטר מחיוב אונסין ופטור: